הגבישים של פיריט הם לעיתים קרובות קוביות מושלמות, עם קווים דקים על הפאות, כאילו מישהו חתך אותן במכונה. מחפשי זהב רבים התבלבלו ושמחו לשווא — ומכאן השם. אבל קל להבדיל: פיריט קשה (כ־6–6.5) ושביר, וזהב רך ומתכופף; השריטה של פיריט שחורה־ירקרקה, ושל זהב — זהובה.
פיריט נמצא בסלעים רבים, לפעמים כגבישים קטנים בתוך צפחה או גיר. כשמכים אותו בפלדה עפים ניצוצות, ושמו בא מהמילה היוונית לאש. באוויר לח הוא מתפרק לאט, ולכן באוספים שומרים אותו במקום יבש.

