בכל סיבוב קורים שלושה דברים: בודקים קלט (מה השחקן לחץ), מעדכנים את העולם (מזיזים דמויות, בודקים התנגשויות, מעדכנים ניקוד), ומציירים את המסך מחדש. כל ציור נקרא פריים, והרבה משחקים מציירים 30 או 60 פריימים בשנייה — מספיק מהר כדי שהעין תראה תנועה רציפה.
הלולאה ממשיכה עד שהמשחק נגמר או נסגר, ולכן היא סוג של לולאה ״אינסופית״ מתוכננת. בסקראץ׳, בלוק ״לעולמים״ עם תנועה ובדיקות בתוכו הוא בדיוק לולאת משחק קטנה. אם עבודה בתוך הסיבוב לוקחת יותר מדי זמן, המשחק ״מגמגם״ — לכן מתכנתי משחקים מקפידים על קוד מהיר.