מה זו מפלגה
מפלגה היא קבוצה של אנשים שמאמינים ברעיונות דומים ורוצים להשפיע על המדינה דרך הבחירות. לכל מפלגה יש מצע — מסמך שמסביר מה היא רוצה לעשות בנושאים כמו ביטחון, כלכלה, חינוך, דת ומדינה. לפני הבחירות כל מפלגה מגישה רשימת מועמדים מסודרת לפי סדר.
מפלגות נרשמות אצל רשם המפלגות לפי חוק המפלגות. החוק מאפשר לפסול רשימה בנסיבות מיוחדות, למשל אם היא שוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, מסיתה לגזענות או תומכת במאבק מזוין נגד המדינה.
מהבחירות לכנסת
בישראל יש שיטת בחירות יחסית וארצית: כל המדינה היא אזור בחירה אחד, וכל מפלגה מקבלת מושבים לפי אחוז הקולות שקיבלה. אם מפלגה קיבלה בערך עשירית מהקולות הכשרים, היא תקבל בערך 12 מתוך 120 המושבים.
כדי להיכנס לכנסת, רשימה צריכה לעבור את אחוז החסימה — 3.25% מהקולות הכשרים. רשימה שלא עברה אותו לא נכנסת, והקולות שלה לא מתורגמים למושבים. אחוז החסימה נועד לצמצם את מספר המפלגות הקטנות מאוד בכנסת.
איך מרכיבים ממשלה
אחרי הבחירות נשיא המדינה נפגש עם נציגי כל הרשימות, ומטיל את הרכבת הממשלה על חבר הכנסת שנראה לו כבעל הסיכוי הטוב ביותר להצליח. לחבר הכנסת הזה יש 28 ימים, שאפשר להאריך בעוד 14, כדי לגבש קואליציה.
קואליציה היא צירוף של מפלגות שיחד יש להן לפחות 61 חברי כנסת — רוב מתוך 120. המפלגות חותמות על הסכמים קואליציוניים, שבהם הן מסכימות על קווי היסוד של הממשלה ועל חלוקת התפקידים. הממשלה מתחילה לכהן אחרי שהכנסת מביעה בה אמון.
תפקיד האופוזיציה
המפלגות שאינן בקואליציה נקראות האופוזיציה. תפקידה לבקר את הממשלה, להציע חלופות, לשאול שאלות בכנסת ולהציע חוקים. בראשה עומד ראש האופוזיציה, תפקיד שמוגדר בחוק, וראש הממשלה צריך לעדכן אותו באופן קבוע בענייני המדינה.
אופוזיציה חזקה היא חלק חשוב מהדמוקרטיה: היא מזכירה לממשלה שיש עוד דעות בציבור, ובבחירות הבאות היא יכולה להפוך לקואליציה. ויכוח בין קואליציה לאופוזיציה הוא דבר טבעי — כל עוד הוא מתנהל בכבוד ובדרכים חוקיות.
הקואליציה והאופוזיציה לא תמיד מצביעות זו נגד זו. בחוקים רבים, למשל בנושאי בטיחות בדרכים או זכויות של אנשים עם מוגבלות, חברי כנסת משני הצדדים תומכים יחד. ולפעמים מפלגה עוזבת את הקואליציה ועוברת לאופוזיציה, ואז הממשלה עלולה לאבד את הרוב שלה.