כשקבוצה צריכה להחליט ולא כולם מסכימים, דרך הוגנת היא להצביע ולקבל את מה שרוב המצביעים בחרו. כך פועלות הכנסת, מועצות הרשויות, ועד הכיתה ומועצת התלמידים. ההצבעה מאפשרת להגיע להחלטה בדרכי שלום, בלי שמי שצועק חזק יותר או חזק יותר פיזית ינצח.
אבל בדמוקרטיה הרוב לא יכול לעשות כל מה שהוא רוצה. יש דברים שאסור לרוב להחליט — למשל לפגוע בזכויות היסוד של המיעוט, לשלול ממנו את הזכות להצביע או לאסור עליו להביע את דעתו. זו ההגנה על זכויות המיעוט, והיא חשובה בדיוק כמו הכרעת הרוב.
הכרעת הרוב דורשת גם תרבות: לשכנע בכבוד, לקבל את התוצאה גם כשהיא לא לטעמנו, ולשמור על כבודו של מי שהפסיד בהצבעה. טעות נפוצה היא לחשוב שמי שהפסיד ״צריך לשתוק״. המיעוט רשאי להמשיך לשכנע, ובהצבעה הבאה הוא עשוי להפוך לרוב.