המילה ״ישירה״ מסבירה את הרעיון: הקול של האזרח הולך ישר להחלטה, ולא עובר דרך נציג. הדוגמה המפורסמת ביותר היא אתונה שביוון העתיקה, לפני כ־2,500 שנה. האזרחים התאספו במקום מפגש פתוח, הקשיבו לנאומים והצביעו בעצמם על החלטות העיר. חשוב לזכור שגם שם לא כולם נחשבו אזרחים: נשים, עבדים וזרים לא הורשו להצביע.
במדינה גדולה, שחיים בה מיליוני אנשים, קשה מאוד להפעיל דמוקרטיה ישירה בכל יום. אי אפשר לכנס את כולם לכל דיון, ורוב האנשים גם לא מספיקים ללמוד לעומק כל נושא. לכן רוב המדינות בוחרות בדמוקרטיה ייצוגית. ובכל זאת, רעיונות של דמוקרטיה ישירה ממשיכים לחיות: למשל במשאל עם, שבו כל הבוחרים מכריעים בשאלה אחת.
טעות נפוצה היא לחשוב שבחירות לכנסת הן דמוקרטיה ישירה. בבחירות אנחנו בוחרים נציגים, והם אלה שמחוקקים — כלומר זו דמוקרטיה ייצוגית. דמוקרטיה ישירה היא כשהאזרחים מצביעים בעצמם על ההחלטה עצמה.