מה זו חוקה
חוקה היא מסמך משפטי עליון. בדרך כלל היא קובעת מי השלטון במדינה ואיך נבחרים הנציגים, מה הסמכויות של כל רשות, ואילו זכויות אסור לשלטון לפגוע בהן. חוקה עומדת מעל חוקים רגילים: חוק רגיל שסותר את החוקה עלול להתבטל.
כדי שלא יהיה קל מדי לשנות אותה, חוקה היא בדרך כלל ״נוקשה״: כדי לתקן אותה צריך רוב מיוחד, למשל שני שלישים מחברי הפרלמנט, או משאל עם. בארצות הברית, למשל, החוקה נכתבה ב־1787 ותוקנה מאז פחות משלושים פעמים.
למה לישראל אין חוקה אחת
מגילת העצמאות קבעה שאספה מכוננת תכין חוקה. האספה נבחרה ב־1949 והפכה לכנסת הראשונה, אבל חבריה לא הסכימו. היו שטענו שאי אפשר לכתוב חוקה בזמן שרוב העם היהודי עוד לא עלה לארץ; היו שחששו ממחלוקת על מקום הדת במדינה; והיו שהעדיפו שהכנסת הנבחרת תמשיך להחליט בעצמה.
ב־1950 התקבלה פשרה שנקראת ״החלטת הררי״, על שם חבר הכנסת יזהר הררי. לפיה החוקה תיבנה ״פרק אחר פרק״, וכל פרק יהיה חוק יסוד. בסוף, כך הוחלט, יתאחדו הפרקים לחוקה אחת.
אילו חוקי יסוד יש
חוק היסוד הראשון, חוק יסוד: הכנסת, נחקק ב־1958. אחריו נחקקו חוקי יסוד על נשיא המדינה, הממשלה, הצבא, השפיטה, מבקר המדינה, משק המדינה, מקרקעי ישראל, ירושלים בירת ישראל, משאל עם ועוד. ב־2018 נחקק חוק יסוד: ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי. בשנים האחרונות יש 13 חוקי יסוד.
רוב חוקי היסוד עוסקים במבנה השלטון. שניים עוסקים בזכויות אדם: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק, שנחקקו שניהם ב־1992. הם מגנים על זכויות כמו החיים, הגוף, הכבוד, הקניין, הפרטיות והזכות לבחור מקצוע.
מעמדם של חוקי היסוד
אחרי 1992 התחילו לדבר על ״המהפכה החוקתית״. ב־1995, בפסק דין בנק המזרחי, קבע בית המשפט העליון שחוקי היסוד הם חוקה, ושבית המשפט רשאי לבטל חוק רגיל שפוגע בזכויות שבחוקי היסוד בלי לעמוד בתנאים שנקבעו בהם, שנקראים ״פסקת ההגבלה״.
על המעמד הזה יש ויכוח ציבורי ער. יש הסבורים שבית המשפט חייב להגן על זכויות גם מפני הרוב בכנסת; ויש הסבורים שנבחרי הציבור הם שצריכים לקבוע את הכללים, ושלא נכון שבית המשפט יבטל חוקים. גם השאלה איך משנים חוק יסוד, ובאיזה רוב, נמצאת בלב הדיון.