איפה כתובה ההגדרה
כבר במגילת העצמאות, ב־1948, הוכרז על ״הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל״, ובאותה מגילה הובטח ״שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין״. כלומר, שני הרעיונות נכתבו יחד כבר ביום הקמת המדינה.
הצירוף המדויק ״מדינה יהודית ודמוקרטית״ מופיע בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד: חופש העיסוק משנת 1992. הוא מופיע גם בחוק יסוד: הכנסת, שקובע שלא תתמודד בבחירות רשימה ששוללת את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית.
איך בא לידי ביטוי ה״יהודי״
חוק השבות מאפשר לכל יהודי לעלות לישראל ולקבל אזרחות. סמלי המדינה — הדגל עם מגן דוד והמנורה בסמל — לקוחים מהמסורת היהודית, וההמנון ״התקווה״ מבטא את הכמיהה לציון. השבת והחגים היהודיים הם ימי המנוחה הרשמיים, והלוח העברי הוא לוח רשמי.
ב־2018 נחקק חוק יסוד: ישראל — מדינת הלאום של העם היהודי. הוא קובע, בין השאר, שזכות ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי, שהעברית היא שפת המדינה ושלערבית מעמד מיוחד.
איך בא לידי ביטוי ה״דמוקרטי״
כל האזרחים, יהודים ושאינם יהודים, בוחרים לכנסת ויכולים להיבחר אליה. יש הפרדת רשויות, בתי משפט עצמאיים, עיתונות חופשית וחוקים שאוסרים אפליה. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מגן על הכבוד, החירות והפרטיות של כל אדם.
הדמוקרטיה הישראלית מכירה גם בזכויות של קבוצות: יש מערכת חינוך בשפה הערבית, לעדות הדתיות השונות יש בתי דין משלהן בענייני נישואין, וימי המנוחה של מוסלמים ונוצרים מוכרים במוסדות שלהם.
ויכוח פתוח
איך משלבים בין שני חלקי ההגדרה? יש הסבורים שהשילוב טבעי: גם מדינות דמוקרטיות אחרות הן מדינות לאום עם שפה, סמלים וחגים של העם שהקים אותן, ובכל זאת שומרות על זכויות המיעוטים. יש הסבורים שהיסוד היהודי צריך לקבל משקל רב יותר, כי זו הסיבה שהמדינה הוקמה.
ויש הסבורים שצריך לחזק את היסוד הדמוקרטי ואת השוויון האזרחי, כדי שכל אזרח ירגיש שהמדינה שייכת גם לו. גם בתוך הציבור היהודי יש ויכוח על פירוש המילה ״יהודית״ — לאומית, תרבותית או דתית. הוויכוח הזה הוא חלק חשוב מהשיחה הציבורית בישראל, ואזרחים טובים יכולים להגיע בו למסקנות שונות.