📜 מגילת העצמאות

יום שישי אחד במאי

ביום שישי, 14 במאי 1948, התכנסו חברי מועצת העם באולם בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד בתל אביב, שבו שכן אז מוזיאון תל אביב. השלטון הבריטי בארץ ישראל — המנדט — עמד להסתיים באותו לילה, וההנהגה היהודית החליטה להכריז על הקמת המדינה עוד לפני כניסת השבת.

דוד בן־גוריון, שעמד בראש ההנהגה, קם וקרא את נוסח המגילה. אחר כך חתמו על המסמך חברי מועצת העם, ובסוף הטקס שר הקהל את ״התקווה״. כך, בטקס קצר, נולדה מדינת ישראל. מאז מציינים את יום העצמאות לפי התאריך העברי, ה׳ באייר.

השמחה לא נמשכה זמן רב בשקט: מיד אחרי ההכרזה פלשו לארץ צבאות של מדינות ערב, ומלחמת העצמאות, שהחלה עוד לפני כן, נמשכה חודשים ארוכים.

מה כתוב במגילה

המגילה בנויה מכמה חלקים. בחלק הראשון היא מספרת בקצרה את ההיסטוריה: בארץ ישראל קם העם היהודי, כאן עוצבה דמותו וכאן נוצר התנ״ך; גם בגלות לא חדל העם לקוות לשוב לארצו; ובדורות האחרונים עלו יהודים רבים לארץ ובנו אותה. המגילה מזכירה גם את השואה ואת החלטת האומות המאוחדות על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל.

אחר כך מגיע לב המגילה — ההכרזה עצמה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, שתיקרא מדינת ישראל. בהמשך מפורטים העקרונות שעליהם תעמוד המדינה, ובסוף יש פניות: לאומות העולם, לתושבים הערבים של המדינה, למדינות השכנות ולעם היהודי בתפוצות.

הערכים שבמגילה

המגילה קובעת שהמדינה תהיה פתוחה לעלייה יהודית, ושתהיה מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל. היא מבטיחה שוויון מלא בזכויות חברתיות ומדיניות לכל אזרחיה, בלי הבדל דת, גזע ומין. היא מבטיחה חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות, ושמירה על המקומות הקדושים של כל הדתות.

אף שהמגילה נכתבה בימי לחימה, היא פונה לבני העם הערבי תושבי המדינה וקוראת להם לשמור על השלום וליטול חלק בבניין המדינה, על בסיס אזרחות מלאה ושווה. היא גם מושיטה יד לשלום למדינות השכנות.

מעמדה של המגילה היום

המגילה אינה חוקה. היא קבעה שתיכתב חוקה, אבל חוקה שלמה לא נכתבה עד היום, ובמקומה חוקקה הכנסת לאורך השנים חוקי יסוד. ובכל זאת למגילה יש מעמד מיוחד: חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מזכיר במפורש את ״העקרונות שבהכרזה על הקמת מדינת ישראל״, ובתי המשפט נעזרים בה כדי להבין את ערכי המדינה.

בבתי ספר רבים קוראים קטעים מהמגילה לקראת יום העצמאות. כדאי לקרוא אותה בשלמותה — היא קצרה מכפי שנדמה, ורבים מופתעים לגלות כמה רעיונות חשובים נכנסו בה בתוך עמודים ספורים.

המגילה היא לא רק מסמך היסטורי, אלא גם מעין מצפן: היא מזכירה לאזרחים ולנבחרי הציבור את הערכים שהמדינה התחייבה אליהם ביום היוולדה. רבים חוזרים אליה כשהם דנים בשאלות של שוויון, של חופש דת ושל היחסים בין קבוצות בחברה.