המילה ״ריבון״ פירושה מי שהשלטון העליון בידיו. בעבר הריבון היה בדרך כלל מלך. כשאומרים שמדינה ריבונית, מתכוונים שהיא עצמאית: יש לה שטח, אזרחים ושלטון שמחליט בעצמו על חוקיה, על צבאה ועל יחסיה עם מדינות אחרות. מדינות אחרות מכירות בה כשווה להן.
לפני 1948 שלטו בארץ ישראל הבריטים, מכוח המנדט. בהכרזת העצמאות קמה מדינה יהודית ריבונית — שמחליטה בעצמה על חוקיה ועל עתידה. זה הרגע שבו הכוח לקבוע את הכללים עבר לידי מוסדות המדינה החדשה.
בדמוקרטיה יש לריבונות משמעות נוספת: ריבונות העם. המשמעות היא שהכוח של השלטון בא מהאזרחים, שבוחרים את נציגיהם ויכולים להחליף אותם. טעות נפוצה היא לחשוב שהריבון בדמוקרטיה הוא ראש הממשלה; הוא שליח של הציבור לתקופה מוגבלת, והריבון האמיתי הוא העם.