הזכר שחור מבריק, והנקבה אפורה יותר בראש. כשהטריסטרמית עפה, הכנפיים נפתחות ומתגלים כתמים כתומים גדולים — סימן הזיהוי הבולט שלה. היא חיה בלהקות קטנות ומשמיעה שריקות נעימות ומתנגנות.
הטריסטרמית אוכלת פירות, חרקים וזרעים, וליד אתרי טיולים ומעיינות היא התרגלה לבני אדם, ולפעמים מתקרבת מאוד למטיילים. בכל זאת לא מאכילים אותה — מזון של בני אדם לא מתאים לה.
השם שלה ניתן לכבוד הנרי בייקר טריסטרם, חוקר טבע בריטי שטייל בארץ במאה התשע־עשרה ותיאר את בעלי החיים והצמחים שלה. הטריסטרמית מקננת בסדקים ובנקיקים של מצוקים, ושני ההורים מאכילים את הגוזלים. בערבים הלהקות חוזרות יחד למקום הלינה בצוקים, ושריקותיהן מהדהדות בקניונים של המדבר.