חוגלת הסלעים היא עוף קרקע עגלגל בגוון אפור־חום, עם פסים בצדדים ופס שחור שמקיף את הגרון. היא חיה בשטחים סלעיים בישראל, והגוזלים שלה רצים כמעט מיד אחרי הבקיעה.
החוגלה מבלה את רוב הזמן על הקרקע. היא מחפשת זרעים, עלים וחרקים, וכשהיא נבהלת היא לרוב בורחת בריצה מהירה במעלה המדרון, ורק אם אין ברירה — ממריאה ברעש כנפיים וגולשת למטה.
הקן של החוגלה הוא גומה פשוטה בקרקע, מוסתרת בין אבנים או שיחים. הגוזלים בוקעים עם פלומה ועיניים פקוחות, ותוך זמן קצר הולכים אחרי ההורים ומלקטים מזון בעצמם. משפחות חוגלות עם הרבה גוזלים קטנים הן מראה מוכר בטיולי אביב.
בבוקר שומעים את הזכרים קוראים ״צ׳וּקָר, צ׳וּקָר״ מעל הסלעים — ומכאן השם של המין באנגלית.
💡 איך זוכרים? חוגלה = עוף סלעים שרץ, וגוזלים ש״נולדים בנעליים״.
1. איך חוגלה בורחת בדרך כלל?
2. איך נראים גוזלי החוגלה כשהם בוקעים?
3. איפה החוגלה מקננת?
איך זוכרים מה זה חוגלת סלעים?
חוגלה = עוף סלעים שרץ, וגוזלים ש״נולדים בנעליים״.
אילו מושגים קשורים לחוגלת סלעים?
סיקסק, החתמה, חובארה. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
