האילנית המצויה היא צפרדע ירוקה וקטנה שמטפסת על צמחים בעזרת דיסקיות דביקות באצבעות. בלילות החורף שומעים בישראל את מקהלות הקרקור שלה.
האילנית קטנה מספיק כדי לשבת על אגודל, וצבעה בדרך כלל ירוק עלה, עם פס כהה מהאף אל הצד. היא יכולה לשנות מעט את הגוון לפי הסביבה והטמפרטורה. בקצות האצבעות יש לה דיסקיות דביקות, שמאפשרות לה לטפס על גבעולים, עלים ואפילו חלונות.
בחורף, אחרי גשם, הזכרים מתאספים ליד שלוליות ובריכות ומקרקרים בקול חזק במיוחד ביחס לגודלם — בעזרת שק קול שמתנפח בגרון. הנקבות בוחרות זכר לפי הקול, ומטילות ביצים במים.
האילנית נפוצה ברוב אזורי הארץ שבהם יש מים בחורף, אבל היא נפגעת כשבריכות ושלוליות מתייבשות או מזדהמות.
💡 איך זוכרים? אילנית מצויה: צפרדע עצים קטנה, דיסקיות דביקות, קרקור בחורף.
1. מה עוזר לאילנית לטפס?
2. מתי שומעים אילניות מקרקרות?
3. מה מתנפח לאילנית בזמן הקרקור?
איך זוכרים מה זה אילנית מצויה?
אילנית מצויה: צפרדע עצים קטנה, דיסקיות דביקות, קרקור בחורף.
אילו מושגים קשורים לאילנית מצויה?
ראשן, סלמנדרה כתומה, עגולשון שחור גחון. ההגדרה הקצרה של כל אחד מהם מופיעה למעלה, ומכל אחד יש קישור לעמוד משלו.
