הצבעים הבולטים של הסלמנדרה הם צבעי אזהרה: בעור שלה יש בלוטות שמפרישות חומרים מגרים ורעילים לטורפים. לכן לא נוגעים בה, ואם נגעו בטעות — שוטפים ידיים ולא נוגעים בעיניים.
ביום ובקיץ היא מסתתרת מתחת לאבנים, בסדקים ובמחילות לחות. בלילות גשומים של חורף היא יוצאת לחפש תולעים, חלזונות וחרקים. הנקבה לא מטילה ביצים רגילות: היא ״יולדת״ זחלים קטנים בבריכה או במעיין, והם גדלים במים עם זימים לפני שהם יוצאים ליבשה.
סלמנדרות חיות שנים רבות. הן רגישות לייבוש מעיינות ולכבישים, ולכן ברשות הטבע והגנים שומרים על בריכות הרבייה שלהן.