הטירות הראשונות היו מגדלי עץ על גבעות עפר, ואחר כך נבנו טירות אבן עם מגדל מרכזי עבה, ״קיפ״. סביבן נחפר חפיר, ומעליו גשר זחוח שאפשר להרים. מאחורי השער ירד סורג כבד, ובראש החומות היו משוננים וחרכי ירי. עם הזמן נבנו טירות עם שתי חומות זו בתוך זו, ומגדלים עגולים שקשה יותר לשבור.
בטירה חיו עשרות ולפעמים מאות אנשים: האדון ומשפחתו, אבירים, משרתים, טבחים ונפחים. הלב שלה היה האולם הגדול, שבו אכלו וקיבלו אורחים. הטירות היו קרות וחשוכות, כי החלונות היו קטנים. מהמאה החמש־עשרה בערך, התותחים הפכו את רוב הטירות למיושנות.