חוברת עבודה בתנ״ך לכיתה ו׳ — דוד, שלמה ומלכי ישראל

אחרי ששאול ובניו נפלו בקרב בהר הגלבוע, שאל דוד את ה׳ לאן לעלות, ונשלח לחברון. שם משחו אותו אנשי יהודה למלך על בית יהודה. רק אחרי כמה שנים באו כל שבטי ישראל לחברון ומשחו את דוד למלך על כל ישראל.

דוד רצה עיר בירה שתאחד את כל השבטים. הוא כבש את מצודת ציון מידי היבוסים וקרא לה ״עיר דוד״. אחר כך העלה לירושלים את ארון ה׳ בשמחה גדולה, בתרועה ובקול שופר, ודוד עצמו רקד לפני הארון בכל כוחו.

כשישב דוד בארמון של ארזים, אמר לנתן הנביא שלא ייתכן שארון ה׳ יישב באוהל של יריעות. באותו לילה נאמר לנתן שלא דוד יבנה את הבית לה׳, אלא בנו שימלוך אחריו. בסך הכול מלך דוד ארבעים שנה: שבע שנים וחצי בחברון ושלושים ושלוש שנה בירושלים.

ה׳ שלח את נתן הנביא אל דוד, ונתן סיפר לו סיפור. בעיר אחת היו שני אנשים, אחד עשיר ואחד רש, כלומר עני. לעשיר היו צאן ובקר הרבה מאוד, ולרש לא היה דבר מלבד כבשה אחת קטנה שקנה. הוא גידל אותה יחד עם ילדיו, היא אכלה מהלחם שלו ושתתה מהכוס שלו, והייתה לו כמו בת.

יום אחד בא אורח אל העשיר. העשיר חס על הצאן שלו, לקח את הכבשה של האיש העני והכין אותה לאורח.

דוד כעס מאוד ופסק שהאיש שעשה זאת צריך לשלם על הכבשה ארבע פעמים. אז אמר לו נתן: ״אתה האיש״. המשל היה על דוד עצמו: היה לו הכול, ובכל זאת לקח את בת שבע, אשתו של אוריה החתי, וגרם לכך שאוריה ייהרג במלחמה.

דוד לא כעס על הנביא ולא ניסה להצדיק את עצמו. הוא אמר: ״חטאתי לה׳״.

בגבעון נראה ה׳ אל שלמה בחלום ואמר לו: ״שאל מה אתן לך״. שלמה לא ביקש עושר ולא חיים ארוכים. הוא ביקש ״לב שמע״, כלומר לב שיודע להקשיב, כדי לשפוט את העם ולהבין בין טוב לרע. ה׳ נתן לו חכמה, וגם עושר וכבוד שלא ביקש.

זמן קצר אחר כך באו לפני המלך שתי נשים שגרו בבית אחד. כל אחת מהן ילדה בן, ובלילה התינוק של אחת מהן נפטר. עכשיו כל אחת טענה שהבן החי הוא שלה, ולא היו עדים.

שלמה ביקש חרב ואמר: ״גזרו את הילד החי לשנים״, חצי לזו וחצי לזו. אישה אחת נבהלה וביקשה: תנו לה את הילד, רק אל תמיתו אותו. האישה השנייה אמרה: גם לי גם לך לא יהיה.

שלמה פסק שהילד שייך לאישה שריחמה עליו: ״היא אמו״. כל ישראל שמעו על המשפט, וראו שחכמת אלוהים בקרבו.

אחרי ששלמה נפטר, נאספו כל ישראל בשכם כדי להמליך את בנו, רחבעם. ירבעם בן נבט, שברח בעבר מפני שלמה למצרים, חזר ובא עם העם אל רחבעם. הם אמרו שאביו הכביד עליהם את העול, וביקשו שיקל אותו — ואז יעבדו אותו.

רחבעם ביקש שלושה ימים לחשוב. הזקנים, שעמדו לפני שלמה, יעצו לו לדבר אל העם בדברים טובים. הצעירים שגדלו איתו יעצו לו לענות בקשיחות. רחבעם שמע לצעירים ואמר: ״אבי יסר אתכם בשוטים, ואני איסר אתכם בעקרבים״.

העם קרא: ״לאהליך ישראל!״, ושבטי הצפון המליכו עליהם את ירבעם. כך נוצרו שתי ממלכות: ממלכת יהודה בדרום, עם ירושלים, שבה מלך רחבעם, וממלכת ישראל בצפון, שבה מלך ירבעם.

ירבעם חשש שאם העם ימשיך לעלות לבית המקדש בירושלים, ליבו ישוב לרחבעם. לכן עשה שני עגלי זהב, אחד בבית אל ואחד בדן.

בימי אחאב מלך ישראל ואשתו איזבל עבדו רבים בעם את הבעל. אליהו הנביא אסף את העם ואת נביאי הבעל, ארבע מאות וחמישים איש, אל הר הכרמל, ושאל: ״עד מתי אתם פסחים על שתי הסעפים?״ — כלומר, עד מתי תתלבטו בין ה׳ לבין הבעל.

אליהו הציע מבחן: כל צד יכין פר על עצים, בלי להדליק אש, והאל שיענה באש — הוא האלוהים. נביאי הבעל קראו בשם הבעל מהבוקר ועד הצהריים, ולא הייתה תשובה.

אליהו בנה מזבח משתים עשרה אבנים, כמספר שבטי ישראל, וחפר תעלה סביבו. הוא ציווה לשפוך מים על הקרבן ועל העצים שלוש פעמים, עד שגם התעלה התמלאה. אחר כך התפלל, ואש ה׳ ירדה ואכלה את הקרבן, את העצים, את האבנים ואת העפר, ואפילו את המים שבתעלה.

העם נפל על פניו וקרא: ״ה׳ הוא האלהים!״ ובסוף אותו יום, אחרי בצורת ארוכה, ירד גשם גדול.

אליהו פגש את אלישע בן שפט כשחרש בשדה עם שנים עשר צמדי בקר, והשליך עליו את האדרת שלו. אלישע נפרד מהוריו, הלך אחרי אליהו ושירת אותו.

ביום שבו עלה אליהו בסערה השמימה, ביקש ממנו אלישע: ״ויהי נא פי שנים ברוחך אלי״. רכב אש וסוסי אש הפרידו ביניהם, ואלישע צעק: ״אבי אבי, רכב ישראל ופרשיו!״ הוא הרים את האדרת של אליהו, היכה בה את מי הירדן, והמים נחצו.

אלישע עזר לאנשים רבים. לאלמנה שנושה רצה לקחת את שני ילדיה לעבדים, אמר לשאול כלים ריקים מהשכנים, והשמן מהאסוך הקטן שלה מילא את כולם. היא מכרה את השמן ושילמה את החוב. האישה השונמית הכינה לו חדר קטן בעלייה, ובזכותו נולד לה בן. גם נעמן, שר צבא ארם, נרפא מצרעת כשטבל שבע פעמים בירדן לפי דבריו.

תעודת סיום

כל הכבוד ל־ ______________________

שסיים/ה את חוברת עבודה בתנ״ך לכיתה ו׳ — דוד, שלמה ומלכי ישראל:
קראתי על דוד ושלמה, הבנתי איך התפלגה הממלכה, למדתי על אליהו ואלישע והשלמתי פסוקים מהתנ״ך.

⭐ ⭐ ⭐ ⭐ ⭐

כל הכבוד, חוקר/ת תנ״ך של כיתה ו׳!

תאריך: ____________    חתימה: ____________