בצורת, עורבים וכד קמח
בממלכת ישראל מלך אחאב, ואשתו איזבל הביאה איתה את עבודת האליל ״בעל״ ורדפה את נביאי אלוהים. אליהו התשבי הופיע לפני אחאב ואמר שלא יהיה טל ומטר — לא גשם ולא טל — עד שהוא יאמר.
בזמן הבצורת אליהו התחבא ליד נחל כרית. לפי הסיפור, עורבים הביאו לו לחם ובשר בבוקר ובערב, והוא שתה מהנחל. כשהנחל התייבש, הלך לצרפת, ופגש אלמנה ענייה שהיה לה רק מעט קמח ושמן. הוא ביקש ממנה להכין לו קודם עוגה קטנה, והבטיח שהקמח והשמן לא ייגמרו — וכך היה, עד שחזר הגשם.
המבחן בהר הכרמל
אחרי שלוש שנים בערך, אליהו קרא לאחאב לאסוף את כל העם ואת ארבע מאות וחמישים נביאי הבעל להר הכרמל. אליהו פנה לעם ושאל: עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים? אם ה׳ הוא האלוהים — לכו אחריו, ואם הבעל — לכו אחריו. העם שתק.
אליהו הציע מבחן: שני פרים על שני מזבחות, בלי אש. מי שיענה באש — הוא האלוהים. נביאי הבעל קראו מבוקר עד צהריים, רקדו וצעקו, ושום דבר לא קרה. אליהו אפילו לעג להם — אולי האל שלכם ישן?
אז אליהו בנה מזבח משתים־עשרה אבנים, כמספר שבטי ישראל, חפר תעלה מסביב, וציווה לשפוך מים על הקורבן והעצים שלוש פעמים, עד שהתעלה התמלאה. הוא התפלל תפילה קצרה, ואש ירדה ואכלה את הקורבן, העצים, האבנים ואפילו המים. כל העם נפל על פניו וקרא: ״ה׳ הוא האלוהים״. אחר כך התקדרו השמיים, וירד גשם גדול.
קול דממה דקה
איזבל כעסה ואיימה להרוג את אליהו, והוא ברח למדבר, עייף ומיואש. מלאך העיר אותו ונתן לו אוכל ומים, ובכוחם הלך עד הר חורב.
שם, לפי הסיפור, עברה רוח חזקה — אבל אלוהים לא היה ברוח. אחריה רעש — ולא ברעש. אחריו אש — ולא באש. ואחרי האש — ״קול דממה דקה״. שם אליהו פגש את אלוהים, וקיבל משימה: למשוח את אלישע לנביא שיבוא אחריו.
רכב אש וסוסי אש
אלישע הלך אחרי אליהו ולא עזב אותו. ביום האחרון, כשהלכו יחד ליד הירדן, הופיעו פתאום רכב אש וסוסי אש והפרידו ביניהם, ואליהו עלה בסערה השמיימה. אלישע לקח את האדרת — הגלימה — שנפלה מאליהו, והמשיך את דרכו.
מכיוון שלפי הסיפור אליהו לא נפטר אלא עלה לשמיים, במסורת היהודית הוא נחשב למי שיחזור יום אחד ויבשר על הגאולה. לכן בליל הסדר מוזגים ״כוס של אליהו״ ופותחים את הדלת, ובברית מילה יש ״כיסא של אליהו״. במוצאי שבת רבים שרים ״אליהו הנביא״.
מה הסיפור מלמד ומילים ממנו
אליהו מלמד על אומץ לעמוד מול מלך חזק ועל נאמנות לדרך. סיפור האלמנה מלמד על נדיבות — היא נתנה מהמעט שהיה לה. ו״קול דממה דקה״ מלמד שלפעמים הדברים החשובים מגיעים בשקט ולא ברעש גדול.
ביטויים: ״לפסוח על שתי הסעיפים״ — להסס בין שתי אפשרויות ולא להחליט. ״קול דממה דקה״ — קול שקט ועדין. ״אדרת אליהו״ — מעבר של תפקיד ממורה לתלמיד.