📦 ארגז הקרטון הגדול
ביום שלישי הגיע הביתה מקרר חדש. המובילים הכניסו אותו למטבח, ובחצר נשאר הארגז שלו: ארגז קרטון ענק, גבוה יותר מאבא, עם חורים לידיים בצדדים. "את זה זורקים," אמרה אמא. "לא!" קראו אגם וארי יחד. "את זה משאירים!"
אבא עזר להכניס את הארגז לסלון ולהשכיב אותו על הצד. אגם זחלה פנימה ראשונה. בפנים היה חשוך וחם, והיה ריח של קרטון חדש. "זאת חללית," הכריזה אגם. "ואנחנו טסים לירח."
ארי צייר על הקיר מבפנים לוח מחוונים עם כפתורים עגולים, ואגם גזרה חלון עגול מנייר כסף. "עשר, תשע, שמונה..." הם ספרו לאחור. "...שתיים, אחת — המראה!" הם רעדו והרעישו, ואז השתרר שקט: החללית ריחפה בחלל. מבעד לחלון הכסף ראו כוכבים, ואת כדור הארץ, קטן וכחול.
אחרי ארוחת הצהריים החללית נחתה והפכה לצוללת. הם שכבו על הבטן והציצו מבעד לחלון. "דג חרב משמאל!" לחש ארי. "ותמנון עם שמונה גרביים!" צחקה אגם. הצוללת ירדה עמוק עמוק, עד שמצאה תיבת אוצר מלאה בכפתורים של סבתא.
אחר הצהריים הארגז נעמד והפך לטירה. הם גזרו בראשו שיניים כמו של חומה, חלון גבוה ודלת שנפתחת ונסגרת. אגם הייתה המלכה, ארי היה האביר, והחתול, שנכנס בלי רשות, היה הדרקון. הוא לא נשף אש, אבל גרגר בקול רם, וזה הספיק כדי להיות דרקון אמיתי.
לקראת הערב, אחרי האמבטיה, הארגז כבר היה קצת מקומט. הדלת נתלשה בצד אחד, וחלון הכסף התקלף. "נראה לי שהטירה עייפה," אמרה אגם. "גם הדרקון," צחק ארי. החתול באמת נרדם בפינה, מכורבל ככדור.
אמא הציצה מהמטבח. "אולי כדאי שגם הארגז ילך לישון?" אגם וארי הסתכלו על הארגז. ואז לאגם היה רעיון. היא הביאה שמיכה קטנה, וארי הביא כרית קטנה. הם השכיבו את הארגז שוב על הצד, הכניסו פנימה את השמיכה, ואחר כך את כל הבובות, אחת אחת: הדובי, הארנבת והקוף עם הכובע.
"עכשיו זה בית לחלומות," אמר ארי. "כאן הבובות ישנות, וחולמות על כל מה שהארגז היה היום." "על החללית," אמרה אגם. "ועל הצוללת," אמר ארי. "ועל הטירה והדרקון." הם כיבו את הפנס הקטן בתוך הארגז ולחשו: "לילה טוב, בובות."
אחר כך אגם וארי הלכו לחדר. אגם נכנסה למיטה והסתכלה על התקרה. "ארי," היא לחשה, "מה הארגז יהיה מחר?" "אולי רכבת," לחש ארי. "או מערה. או חנות גלידה." "או כל דבר," אמרה אגם, ונרדמה עם חיוך.
ובסלון, בתוך הארגז המקומט, הבובות ישנו בשקט, מכוסות בשמיכה הקטנה. ומחוץ לארגז, ממש ליד הפתח, שכב החתול־הדרקון, פקח עין אחת מדי פעם, ושמר עליהן עד הבוקר.