בריונות ברשת יכולה לכאוב אפילו יותר מבריונות בחצר, כי היא ממשיכה גם בבית, בכל שעה, ולפעמים הרבה אנשים רואים אותה. מי שפוגע מרגיש לפעמים ״מוגן״ מאחורי המסך ולא רואה את הפנים של מי שנפגע. גם מי שרק צוחק, מעביר הלאה או שותק בקבוצה — משתתף בלי לשים לב.
מה עושים: לא מגיבים בכעס, שומרים צילום מסך, חוסמים ומדווחים לרשת, ומספרים להורים, למורה או ליועצת. מי שרואה פגיעה יכול לעזור — לכתוב מילה טובה למי שנפגע, או לספר למבוגר. בישראל פועל מוקד 105 — המוקד הלאומי להגנה על ילדים ברשת — שעונה 24 שעות ביממה, ופנייה אליו היא לא הלשנה.