הלך לחפש אתונות
עד ימי שאול לא היה לבני ישראל מלך. השופטים הנהיגו את העם בעיתות צרה, והנביא שמואל שפט את העם. כששמואל הזדקן, ביקש העם מלך — ״ככל הגויים״.
שאול היה צעיר גבוה במיוחד — ״משכמו ומעלה גבוה מכל העם״, כלומר כל האנשים הגיעו לו רק עד הכתפיים. יום אחד אבדו האתונות של קיש אביו, ושאול יצא עם נער לחפש אותן. כשלא מצאו, הציע הנער לשאול את איש האלוהים שבעיר הקרובה — וזה היה שמואל.
שאול הופתע מאוד. הוא אמר לשמואל שהוא משבט בנימין, הקטן בשבטי ישראל, ושמשפחתו היא הצעירה מכל משפחות השבט — אז למה דווקא הוא?
שמואל כבר ידע שהוא צריך לחכות לאיש הזה. הוא אמר לשאול שהאתונות נמצאו, ובבוקר משח אותו בשמן למלך, בסתר. כך מי שיצא לחפש אתונות מצא מלוכה.
״נחבא אל הכלים״
מאוחר יותר אסף שמואל את העם במצפה, כדי שהמלך ייבחר בגורל לעיני כולם. הגורל נפל על שבט בנימין, ואז על שאול. אבל כשחיפשו אותו — לא מצאו. התברר ששאול התחבא בין הכלים, בין המטען.
מכאן הביטוי ״נחבא אל הכלים״, שמתאר עד היום אדם צנוע שלא דוחף את עצמו קדימה. היו מי שזלזלו במלך החדש, אבל שאול שתק.
זמן קצר אחר כך הוכיח את עצמו: הוא אסף צבא והציל את אנשי יבש גלעד מנחש העמוני. אחרי הניצחון הזה כל העם קיבל אותו כמלך.
כשהמלך לא מקשיב
שאול נלחם באויבים רבים, ובמיוחד בפלשתים. אבל לפי הסיפור, הוא לא עשה תמיד מה שנצטווה. במלחמה בעמלק, למשל, לא קיים את מה שציווה ה׳ דרך שמואל, ואחר כך ניסה להסביר ולתרץ.
שמואל אמר לו משפט מפורסם: ״הנה שמוע מזבח טוב״ — כלומר, להקשיב ולציית חשוב יותר מלהביא קורבנות. שמואל הודיע לשאול שהמלוכה תילקח ממנו ותינתן לאחר.
שאול נעשה עצוב ומדוכדך. כדי להרגיע אותו הביאו נער שיודע לנגן בכינור — דוד בן ישי מבית לחם. כשדוד ניגן, הרגיש שאול טוב יותר.
הקנאה בדוד וסוף הדרך
אחרי שדוד ניצח את גוליית, הנשים יצאו לשיר: ״הכה שאול באלפיו, ודוד ברבבותיו״. שאול שמע שמייחסים לדוד יותר ממנו, והקנאה התחילה לאכול אותו. הוא ניסה לפגוע בדוד, ודוד נאלץ לברוח.
למרות זאת, דוד לא פגע בשאול כשהייתה לו הזדמנות. במערה במדבר עין גדי הוא רק כרת בשקט את כנף המעיל של שאול, ואחר כך הראה לו אותה מרחוק — כהוכחה שלא רצה לפגוע בו.
שאול ושלושה מבניו, ובהם יהונתן, נהרגו בקרב נגד הפלשתים על הר הגלבוע. דוד קונן עליהם בקינה ״איך נפלו גיבורים״, ומרוב צער ביקש שעל הרי הגלבוע לא ירד טל ולא מטר. אחרי מותו של שאול, נעשה דוד למלך.