לפי ספר יהושע, הכוהנים הקיפו את יריחו עם שבעה שופרות: פעם אחת בכל יום במשך שישה ימים, ושבע פעמים ביום השביעי. אז תקעו בשופרות, העם הריע תרועה גדולה — והחומה נפלה. לפי ספר שופטים, גדעון חילק לשלוש מאות לוחמיו שופרות וכדים ובתוכם לפידים, ובלילה תקעו כולם יחד ושברו את הכדים, והמדיינים נבהלו וברחו.
השופר שימש בתנ״ך כדי לקרוא לעם להתאסף, להזהיר מפני סכנה ולהכריז על אירוע חשוב. לפי ספר ויקרא, בשנת היובל תקעו בשופר ביום הכיפורים כדי להכריז על חירות. בראש השנה, שנקרא בתורה ״יום תרועה״, תוקעים בשופר בבית הכנסת, וגם בסוף יום הכיפורים.
שופר עשוי מקרן חלולה, ולכן כל שופר נשמע קצת אחרת. לפי ההלכה לא עושים שופר מקרן של פרה. יש שלושה סוגי קולות: תקיעה — קול ארוך, שברים — שלושה קולות קצרים, ותרועה — רצף של קולות קצרצרים.