לפי ספר בראשית, אחרי המבול כל בני האדם דיברו שפה אחת, והחליטו לבנות עיר ומגדל שראשו בשמיים. אלוהים בלבל את שפתם, והם התפזרו בכל העולם. הסיפור מסביר את שם העיר: ״בבל״ — מלשון ״בלבול״. בגלל זה אומרים היום ״מגדל בבל״ על מקום שבו כולם מדברים ואיש לא מבין את רעהו.
שנים רבות אחר כך, לפי ספרי מלכים וירמיהו, נבוכדנצר מלך בבל עלה על ירושלים, החריב את בית המקדש הראשון והגלה רבים לבבל. בבבל חיו דניאל ויחזקאל. ממלכת בבל נכבשה בידי כורש מלך פרס, שהתיר ליהודים לשוב לארצם.
הקהילה היהודית בבבל המשיכה להתקיים מאות שנים, ובה נכתב ״התלמוד הבבלי״. טעות נפוצה היא לחשוב שבבל רחוקה מאוד — אמנם היא לא בארץ ישראל, אבל היא נמצאת במזרח התיכון, באזור שבין הנהרות פרת וחידקל.