לפי ספר מלכים, צבא בבל צר על ירושלים, ובסוף פרץ את חומותיה. המקדש והארמון נשרפו, וצדקיהו, המלך האחרון של יהודה, נלקח בשבי לבבל. כך הסתיימה ממלכת יהודה, שבה מלכו צאצאי דוד במשך מאות שנים.
ירמיהו הנביא הזהיר שנים רבות לפני החורבן שאם העם לא ישנה את דרכו, ירושלים תיחרב. רבים לא רצו לשמוע, והוא נרדף, ואף הושלך לבור טיט. אבל גם בתוך החורבן הביא ירמיהו מסר של תקווה: הוא קנה שדה בענתות, כסימן שעוד יבואו ימים שבהם יקנו בתים ושדות בארץ.
לפי המסורת, בית המקדש הראשון וגם השני חרבו בתשעה באב, ובו צמים ומתאבלים. בתשעה באב קוראים את מגילת איכה, שמקוננת על החורבן. טעות נפוצה היא לבלבל בין שני החורבנות: הראשון היה בידי הבבלים, והשני, מאות שנים אחר כך, בידי הרומאים.