לפי הסיפור, אלוהים ראה שהעולם מלא חמס ורשע, וציווה על נח לבנות תיבה גדולה מעץ. נח הכניס לתיבה את אשתו, את בניו שם, חם ויפת ואת נשותיהם, ובעלי חיים מכל הסוגים — זוג מכל מין, ומבעלי החיים הטהורים שבעה זוגות. גשם ירד ארבעים יום וארבעים לילה.
כשהמים התחילו לרדת, נחה התיבה על הרי אררט. נח שלח עורב, ואחר כך יונה. בפעם השנייה חזרה היונה עם עלה זית בפיה, ונח הבין שהמים קטנים. אחרי שיצאו מהתיבה, אלוהים כרת ברית עם נח והבטיח שלא יהיה עוד מבול כזה, והקשת בענן היא אות הברית.
סיפורים על שיטפון גדול מוכרים גם מתרבויות עתיקות אחרות במזרח הקדום. המילה ״מבול״ משמשת היום גם לתיאור כמות גדולה מאוד של משהו, כמו ״מבול של הודעות״. יונה עם עלה זית הפכה לסמל של שלום.