גן עדן ושני העצים
לפי הסיפור, אלוהים יצר את האדם מעפר האדמה ונפח בו נשמת חיים. אחר כך נטע גן בעדן, מלא עצים יפים עם פירות טובים, ושם את האדם בגן כדי לעבוד אותו ולשמור עליו.
באמצע הגן היו שני עצים מיוחדים: עץ החיים ועץ הדעת טוב ורע. אלוהים אמר לאדם שמותר לו לאכול מכל עצי הגן, חוץ מעץ הדעת. זה היה הכלל היחיד.
אלוהים הביא אל האדם את כל בעלי החיים, והאדם נתן לכל אחד מהם שם. אבל לא נמצא ביניהם מישהו שיהיה לו בן זוג. אז אלוהים הפיל עליו שינה עמוקה, לקח אחת מצלעותיו ובנה ממנה אישה.
הנחש והפרי האסור
בגן היה נחש, שהתנ״ך מתאר אותו כערום — כלומר ערמומי — מכל בעלי החיים. הנחש פנה לאישה ושאל אותה על הכלל, ושכנע אותה שאם תאכל מהעץ לא יקרה לה כלום, ואפילו תדע טוב ורע כמו אלוהים.
האישה ראתה שהפרי נראה טעים ויפה, אכלה ממנו, ונתנה גם לאדם שהיה איתה. פתאום הם הבינו שהם ערומים, תפרו לעצמם חגורות מעלי תאנה, וכששמעו את קול אלוהים בגן — התחבאו בין העצים.
אגב, התנ״ך לא אומר שהפרי היה תפוח. הוא קורא לו פשוט ״פרי העץ״. הרעיון שזה תפוח הגיע הרבה יותר מאוחר, מציורים ומסיפורים.
איכה? — השאלה והתוצאות
אלוהים קרא לאדם ושאל ״איכה?״ — כלומר ״איפה אתה?״. כששאל אם אכל מהעץ, האדם אמר שהאישה נתנה לו, והאישה אמרה שהנחש השיא אותה. כל אחד הפנה את האצבע למישהו אחר.
לכל אחד היו תוצאות: הנחש נגזר ללכת על גחונו, האישה — ללדת בכאב, והאדם — לעבוד קשה באדמה כדי להשיג לחם. בסוף אדם וחוה יצאו מגן עדן, ובכניסה לגן הוצבו כרובים וחרב מתהפכת לשמור על הדרך לעץ החיים.
האדם קרא לאשתו חוה, כי היא הייתה ״אם כל חי״. אחרי היציאה מהגן נולדו להם ילדים, ובהם קין והבל.
מה הסיפור מלמד
בכיתות רבות לומדים מהסיפור על בחירה: לאדם ולחוה הייתה אפשרות לבחור, והבחירה הביאה איתה תוצאות. לומדים גם על לקיחת אחריות — במקום להאשים אחרים, כדאי להודות כשטועים.
השאלה ״איכה?״ נחשבת לשאלה שכל אדם יכול לשאול את עצמו: איפה אני עומד, ומה אני עושה עם החיים שלי?
יש גם מי שמדגישים בסיפור את הקשר בין האדם לאדמה: האדם נוצר מעפר האדמה, תפקידו בגן הוא לעבוד ולשמור, ואחרי היציאה מהגן הוא ממשיך לעבוד את האדמה. מכאן לומדים על אחריות לטבע ולסביבה שבה אנחנו חיים.
מילים וביטויים מהסיפור
״גן עדן״ — אצלנו זה כינוי למקום מושלם ונעים. ״הפרי האסור״ — משהו שמושך דווקא כי אסור. ״אם כל חי״ — הכינוי של חוה. ״בזיעת אפיים״ — בעבודה קשה, ביטוי שנולד מהעונש של האדם לעבוד את האדמה.