איפה מופיע הסיפור
סיפור הבריאה הוא הפתיחה של התנ״ך כולו. הוא נמצא בתחילת ספר בראשית, בפרק א׳ ובתחילת פרק ב׳. המשפט הראשון בתנ״ך הוא אחד המשפטים המפורסמים בעולם: ״בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ״.
לפי הסיפור, בהתחלה הארץ הייתה ״תוהו ובוהו״ — ריקה, חשוכה ובלי סדר. משם מתחיל תהליך של סידור: בכל יום נוסף משהו חדש, והעולם הולך ומתמלא.
שימו לב לדרך שבה הבריאה קורית בסיפור: אלוהים ״אומר״, והדבר נעשה. אין בסיפור כלים, פטישים או חומרי בניין — רק דיבור. לכן במסורת מדברים על כך שהעולם נברא ״במאמר״, כלומר במילים.
ששת ימי הבריאה
ביום הראשון אלוהים אמר ״יהי אור״, ונעשה אור. האור הופרד מהחושך, והאור נקרא יום והחושך נקרא לילה. ביום השני נברא הרקיע — השמיים — שהפריד בין המים שלמעלה למים שלמטה.
ביום השלישי המים נאספו למקום אחד והופיעה היבשה. כך נוצרו הארץ והימים, ועל האדמה צמחו עשבים ועצים עם פירות. ביום הרביעי נבראו המאורות: השמש, הירח והכוכבים, שעוזרים לספור ימים, חודשים ושנים.
ביום החמישי התמלאו המים בדגים ובבעלי חיים ימיים, והשמיים בעופות. ביום השישי נבראו בעלי החיים שעל היבשה, ובסוף נברא האדם — זכר ונקבה — ״בצלם אלוהים״, וקיבל אחריות לשמור על העולם.
בסוף כל יום חוזר משפט קבוע: ״ויהי ערב ויהי בוקר״, ואחריו מספר היום. אחרי כמה ימים מופיע גם המשפט שאלוהים ראה שמה שעשה הוא טוב.
היום השביעי — שבת
ביום השביעי אלוהים סיים את מלאכתו ושבת, כלומר הפסיק לעשות. הוא בירך את היום השביעי וקידש אותו. מכאן מגיע הרעיון של השבת — יום מנוחה אחד בכל שבוע.
גם השבוע בן שבעת הימים, שכולנו חיים לפיו, קשור לסיפור הזה. יש משפחות ששומרות שבת לפי ההלכה, ויש שמשתמשות בה בעיקר כיום מנוחה, טיול וזמן משפחה — אבל כמעט כולן מכירות את הרעיון שאחרי עבודה מגיע זמן לנוח.
מה הסיפור מלמד
סיפור הבריאה מוצג בתנ״ך כמעבר מבלגן לסדר: קודם אור, אחר כך מקום, ורק אחר כך מי שימלא אותו. רבים לומדים ממנו שהעולם הוא מתנה, ושלאדם — שנברא אחרון — יש תפקיד מיוחד לשמור עליו ולא להרוס אותו.
רעיון חשוב נוסף הוא ״בצלם אלוהים״: לפי הסיפור, כל בני האדם נבראו מאותו מקור, ולכן לכל אדם יש ערך וכבוד. הרבה מורים מקשרים את זה לכבוד לכל אדם, בלי קשר למוצא או לצבע עור.
מילים וביטויים מהסיפור
״תוהו ובוהו״ — אצלנו זה ביטוי לבלגן גדול: ״החדר שלך הוא תוהו ובוהו!״. ״יהי אור״ משמש לפעמים בצחוק כשמדליקים את האור. ״בצלם אלוהים״ הוא ביטוי לכבוד שמגיע לכל אדם. והמילה ״בראשית״ משמשת גם לתיאור התחלה של משהו — ״ימי בראשית״ של חברה או של מדינה.