העיקרון הוא החוק השלישי של ניוטון: לכל פעולה יש תגובה שווה והפוכה. הגזים נדחפים למטה — והרקטה נדחפת למעלה, כמו בלון שמשחררים בלי לקשור. בחלל אין אוויר, ולכן הרקטה לוקחת איתה גם דלק וגם חומר שמאפשר לשרוף אותו, בדרך כלל חמצן נוזלי.
מי שחלמו ראשונים על רקטות לחלל היו המורה הרוסי קונסטנטין ציולקובסקי והמהנדס האמריקאי רוברט גודארד, ששיגר ב־1926 את הרקטה הראשונה עם דלק נוזלי. הרקטה החזקה בתקופת אפולו, סטורן 5, הייתה בגובה של כ־110 מטרים — כמו בניין של יותר משלושים קומות. היום יש רקטות שהשלב הראשון שלהן חוזר ונוחת זקוף, כדי להשתמש בו שוב.