השמש היא כוכב
הכוכבים שאנחנו רואים בלילה נראים כמו נקודות קטנות של אור, אבל הם בעצם שמשות — חלקם גדולים מהשמש שלנו, וחלקם קטנים ממנה. הם נראים זעירים רק כי הם רחוקים מאוד מאוד.
בלב של כוכב הלחץ והחום עצומים. שם חלקיקים של הגז מימן נדחסים ומתאחים והופכים להליום, ובתהליך הזה משתחררת כמות אדירה של אנרגיה. האנרגיה הזאת יוצאת החוצה כאור וחום. כך השמש מאירה ומחממת את כדור הארץ כבר כ־4.6 מיליארד שנים.
כדאי להבחין: כוכבי לכת, כמו כדור הארץ, מאדים וצדק, לא מפיקים אור משלהם. הם רק מחזירים את אור השמש. כשרואים בשמיים ״כוכב״ בהיר שאינו מנצנץ, ייתכן שזה בכלל כוכב לכת.
צבעים, נצנוץ וקבוצות כוכבים
אם מסתכלים טוב, רואים שלכוכבים יש צבעים שונים. הצבע מעיד על הטמפרטורה: כוכבים כחלחלים הם החמים ביותר, כוכבים צהובים כמו השמש חמים פחות, וכוכבים אדמדמים הם הקרירים יחסית — אף שגם הם לוהטים מאוד.
הכוכבים מנצנצים כי האור שלהם עובר דרך האוויר הסוער שעוטף את כדור הארץ, והאוויר הזה מטה את האור מעט לכאן ולכאן. אסטרונאוטים בחלל רואים את הכוכבים בלי נצנוץ.
כבר בימי קדם אנשים חיברו כוכבים בדמיון לצורות וקראו להן שמות. אלה קבוצות הכוכבים, כמו העגלה הגדולה ואוריון. מלחים ונוודים נעזרו בהן כדי לנווט: למשל, כוכב הצפון כמעט לא זז בשמיים ומראה את כיוון הצפון.
שנת אור: סרגל לחלל
המרחקים בחלל ענקיים כל כך שקילומטרים כבר לא מספיקים. לכן משתמשים בשנת אור — המרחק שהאור עובר בשנה אחת. האור הוא הדבר המהיר ביותר ביקום, ובשנה הוא עובר כמעט עשרה טריליון קילומטרים.
האור מהשמש מגיע אלינו בתוך כשמונה דקות. הכוכב הקרוב ביותר אחרי השמש, פרוקסימה קנטאורי, רחוק מאיתנו יותר מארבע שנות אור. המשמעות מרתקת: כשאנחנו מסתכלים על כוכב, אנחנו רואים את האור שיצא ממנו לפני שנים רבות. אנחנו בעצם מסתכלים אל העבר.
גלקסיות: ערים של כוכבים
כוכבים לא מפוזרים ביקום באקראי. הם מקובצים בגלקסיות — מערכות ענקיות של כוכבים, גז ואבק שמוחזקים יחד בכוח המשיכה. הגלקסיה שלנו נקראת שביל החלב, וצורתה כמו דיסקה שטוחה עם זרועות מסתלסלות. במקום חשוך, הרחק מאורות העיר, אפשר לראות אותה כרצועה חלבית שחוצה את השמיים — ומכאן שמה.
מערכת השמש נמצאת באחת הזרועות, רחוק ממרכז הגלקסיה. מחוץ לשביל החלב יש עוד גלקסיות רבות מספור. הגלקסיה הגדולה הקרובה אלינו היא אנדרומדה, ובלילה חשוך במיוחד אפשר לראות אותה גם בלי טלסקופ, ככתם אור קטן ומטושטש.
איך כוכב נולד?
כוכבים נולדים בתוך עננים ענקיים של גז ואבק שנקראים ערפיליות. כוח המשיכה מושך את הגז לגושים שהולכים ונדחסים ומתחממים, עד שבמרכז מתחיל תהליך האיחוי — וכוכב חדש מתחיל לזרוח. כוכבים חיים מיליוני ואף מיליארדי שנים, וגם הם משתנים ובסוף מסיימים את חייהם.