בפרח יש אבקנים, שמייצרים אבקה — אבקה צהובה ודקה — ועלי, החלק הנקבי, שבראשו צלקת דביקה. כשגרגר אבקה מגיע לצלקת של פרח מאותו סוג, מתחיל תהליך שבסופו נוצרים זרעים, ופעמים רבות גם פרי שעוטף אותם. בלי האבקה רוב הפרחים לא היו הופכים לפרי.
מי מעביר את האבקה? הרבה פעמים חרקים, ובמיוחד דבורים. הדבורה באה לפרח כדי לאסוף צוף — נוזל מתוק — ואבקה, ובזמן הזה אבקה נדבקת לשערות שעל גופה. כשהיא עוברת לפרח הבא, חלק מהאבקה נשאר עליו. גם פרפרים, חיפושיות, ציפורים כמו הצופית ואפילו עטלפים מאביקים. צמחים אחרים, כמו חיטה ודגנים אחרים, מואבקים ברוח.
טעות נפוצה היא לבלבל בין אבקה לצוף. הצוף הוא נוזל מתוק שממנו הדבורים מכינות דבש, והאבקה היא האבקה הצהובה שמשמשת להאבקה ולהאכלת הזחלים. בזכות ההאבקה הדבורים חשובות מאוד לחקלאות — חלק גדול מהפירות והירקות שאנחנו אוכלים תלוי בהן.