פוקוס ועומק שדה

צילום · לכיתות ה׳–ט׳

פוקוס, או מיקוד, הוא הבחירה מה יהיה הכי חד בתמונה. עומק השדה הוא כמה מהתמונה, לפני ואחרי הנקודה הזאת, ייראה חד גם כן. שני הרעיונות האלה עוזרים להגיד לצופה: ״תסתכל כאן!״.

מה זה פוקוס?

עדשה יכולה להיות חדה בכל רגע רק במרחק אחד מהמצלמה. אם היא ממוקדת על פרח שנמצא במרחק מטר, הפרח יהיה חד — ומה שקרוב יותר או רחוק יותר יהיה פחות חד. כדי לשנות את המרחק הזה, העדשה מזיזה חלק מהזכוכיות שבתוכה קדימה ואחורה. זה מה שקורה כשמכוונים פוקוס.

העין שלנו עושה את זה כל הזמן בלי שנשים לב: כשמסתכלים על האצבע ואז על חלון רחוק, העדשה בעין משנה צורה כדי למקד. נסו להחזיק אצבע מול העיניים ולהסתכל עליה — הרקע מיטשטש. עכשיו הסתכלו על הרקע — האצבע מיטשטשת.

פוקוס אוטומטי וידני

רוב המצלמות והטלפונים מתמקדים לבד — זה נקרא פוקוס אוטומטי. הם בודקים איפה בתמונה יש הכי הרבה ניגודיות וחדות, או מודדים מרחק, ומזיזים את העדשה עד שהנושא חד. מצלמות רבות יודעות גם לזהות פנים ועיניים, ולמקד בהן אוטומטית.

הפוקוס האוטומטי לא תמיד יודע מה חשוב לנו. אם יונתן מצלם את הכלב שלו מאחורי גדר, המצלמה עלולה למקד על הגדר. אז נוגעים במסך בטלפון על הכלב, או בוחרים נקודת מיקוד במצלמה. במצבים קשים — בחושך, במאקרו או דרך זכוכית — צלמים עוברים לפוקוס ידני ומסובבים את טבעת המיקוד בעצמם.

מה משפיע על עומק השדה

שלושה דברים עיקריים קובעים את עומק השדה. הראשון הוא הצמצם: צמצם פתוח (מספר f קטן) נותן עומק שדה רדוד, וצמצם סגור נותן עומק שדה עמוק. השני הוא המרחק מהנושא: ככל שמתקרבים, עומק השדה נעשה רדוד יותר. השלישי הוא אורך המוקד והגודל שבו הנושא מופיע בתמונה: עם עדשה ארוכה, כשהנושא ממלא את המסגרת, הרקע נראה מטושטש יותר.

גם גודל החיישן משחק תפקיד. בטלפון, שבו החיישן קטן מאוד, קשה לקבל רקע מטושטש באופן טבעי — כמעט הכול יוצא חד. במצלמה עם חיישן גדול ועדשה פתוחה קל יותר לקבל רקע רך.

בוקה — הרקע הרך

כשהרקע לא בפוקוס, נקודות אור קטנות בו — כמו נורות של שרשרת אורות או שמש בין עלים — הופכות לעיגולים רכים וזוהרים. לאיכות של הטשטוש הזה קוראים ״בוקה״, מילה שבאה מיפנית. יש עדשות שהבוקה שלהן חלק ונעים, ויש כאלה שהוא ״עצבני״ יותר.

כדי לקבל בוקה יפה: פותחים את הצמצם, מתקרבים לנושא, ומרחיקים אותו מהרקע. למשל, מצלמים את שירה כשהיא עומדת כמה מטרים לפני עץ עם אורות, ולא צמודה אליו.

טעויות נפוצות

הטעות הכי נפוצה היא פוקוס על הדבר הלא נכון: הרקע חד והנושא מטושטש. בדיוקן, הכלל החשוב הוא למקד על העיניים — אם העיניים חדות, התמונה מרגישה חדה. טעות נוספת היא לבלבל בין טשטוש של פוקוס לבין טשטוש של תנועה: אם כל התמונה מרוחה לכיוון אחד, כנראה שהמצלמה זזה, ולא שהפוקוס שגוי.

כדאי להגדיל את התמונה על המסך מיד אחרי הצילום ולבדוק שהחלק החשוב חד. אם לא — מצלמים שוב. זה לוקח רק כמה שניות, וחוסך אכזבה בבית.

✅ חידון: פוקוס ועומק שדה

1. מה זה פוקוס?

2. מה עושים כשהמצלמה ממקדת על הגדר במקום על הכלב?

3. מה מהבאים נותן עומק שדה רדוד יותר?

4. מה זה בוקה?

5. על מה ממקדים בדרך כלל בדיוקן?

6. למה קשה לקבל רקע מטושטש בטלפון באופן טבעי?

7. כל התמונה מרוחה לכיוון אחד. מה כנראה הסיבה?

8. איך מקבלים בוקה יפה?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. נסו את ניסוי האצבע מול העיניים. מה זה מלמד אתכם על פוקוס?
  2. מתי הייתם רוצים שכל התמונה תהיה חדה, ומתי רק נושא אחד?
  3. למה לדעתכם תמונה עם עיניים חדות מרגישה ״חדה״ גם כשהאוזניים מטושטשות?

📖 קטע קריאה בנושא: 📦 מצלמה מקופסת נעליים

הרבה לפני שהיו מצלמות, אנשים גילו מוזרה: אם בחדר חשוך לגמרי יש חור קטן בקיר, על הקיר שמול החור מופיעה תמונה של מה שיש בחוץ, הפוכה, עם הראש למטה. לחדר כזה קראו בלטינית קמרה אובסקורה, כלומר חדר חשוך. ומכאן מגיעה המילה האנגלית camera, שפירושה מצלמה.

אפשר לבנות קמרה אובסקורה קטנה בבית. צריך: קופסת נעליים, נייר אפייה, נייר כסף, סיכה, מספריים וסרט הדבקה. מבקשים ממבוגר לעזור בחיתוך.

שלב ראשון: חותכים חלון מרובע באחד הצדדים הקצרים של הקופסה ומכסים אותו בנייר אפייה. זה יהיה המסך. שלב שני: בצד הקצר שממול חותכים ריבוע קטן, מכסים אותו בנייר כסף בו חור זעיר בעזרת הסיכה. שלב שלישי: סוגרים את הקופסה היטב, כך שאור ייכנס רק דרך החור.

עכשיו מכוונים את החור אל חלון מואר או אל עץ בחוץ, ומסתכלים על המסך. כדאי לכסות את הראש ואת הקופסה בבד כהה, כדי שיהיה חשוך יותר. על נייר האפייה תופיע תמונה קטנה של העולם, הפוכה!

למה התמונה הפוכה? כי האור נע בקווים ישרים. אור שמגיעה מראש העץ עוברת דרך החור וממשיכה למטה, שמגיעה מתחתית העץ ממשיכה למעלה. כך הן מחליפות מקום.

אם מגדילים את החור, התמונה נעשית בהירה יותר אבל . מצלמה אמיתית פותרת את הבעיה בעזרת , שאוספת הרבה אור ומחדדת את התמונה. במקום נייר אפייה יש בה , ששומר את התמונה. , לעומת זאת, נשאר בדיוק אותו עיקרון.

📖 מילון הקטע
  • תופעה — משהו שקורה ואפשר לראות אותו
  • ומנקבים — ועושים חור
  • עמומה — לא ברורה וחלשה
  • קרן — קו דק של אור
  • מטושטשת — לא חדה
  • עדשה — זכוכית מעוגלת שמרכזת אור
  • חיישן — חלק שקולט אור ושומר אותו כמידע
  • העיקרון — הרעיון הבסיסי שעליו משהו בנוי

שאלות

1. מה פירוש קמרה אובסקורה?
2. למה מכסים את הראש ואת הקופסה בבד כהה?
3. למה התמונה על המסך הפוכה?
4. מה קורה כשמגדילים את החור?
5. מה הקשר בין הקופסה למצלמה אמיתית לפי הפסקה האחרונה?
6. הציעו דרך לשפר את המצלמה מקופסת הנעליים כך שהתמונה תהיה גם בהירה וגם חדה. הסבירו.

עוד שיעורים בצילום

לכל 16 השיעורים בצילום ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

למה התמונה שלי ״כמעט״ חדה?

אולי הפוקוס נפל קצת לפני או אחרי הנושא, או שהיד זזה מעט. הגדילו את התמונה במסך, ובדקו אם משהו אחר בתמונה דווקא חד.

מה זה ״נעילת פוקוס״?

בטלפונים רבים, לחיצה ארוכה על המסך נועלת את הפוקוס ואת החשיפה על נקודה, כך שאפשר להזיז את המסגרת בלי שהמיקוד ישתנה.

האם תמונה מטושטשת היא תמיד תמונה גרועה?

לא. יש תמונות אמנותיות שבהן טשטוש יוצר אווירה. אבל כדאי שהטשטוש יהיה בחירה ולא טעות.

שווה להסתכל גם על צילום לילדים ולמתחילים, ולומדים.

האם זה עזר?
לא מצאתם בדיוק את הדף שחיפשתם?ספרו לנו מה צריך — ואולי הוא יחכה לכם כאן בשבוע הבא.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ