כשהרקע מחוץ לפוקוס, כל נקודת אור קטנה בו — נורה, השתקפות או שמש בין עלים — מתפשטת לכתם. הצורה של הכתם תלויה בצורת הצמצם, ולכן לפעמים רואים עיגולים ולפעמים משושים.
יש עדשות שהבוקה שלהן חלק ונעים, ויש כאלה שהבוקה שלהן ״עצבני״, עם קצוות חדים. בוקה הוא עניין של טעם, אבל רוב האנשים אוהבים בוקה רך.
כדי לקבל בוקה: פותחים את הצמצם, מתקרבים לנושא ומרחיקים אותו מהרקע. שרשרת אורות כמה מטרים מאחורי אדם היא דרך קלה לראות בוקה יפה.

