שלושה דברים עיקריים קובעים את עומק השדה: הצמצם (פתוח — רדוד יותר), המרחק מהנושא (קרוב — רדוד יותר) ואורך המוקד יחד עם גודל הנושא בתמונה (עדשה ארוכה כשהנושא ממלא את המסגרת — רקע מטושטש יותר).
עומק שדה רדוד מבודד את הנושא מהרקע ומתאים לדיוקן ולמאקרו. עומק שדה עמוק מתאים לנוף ולצילום קבוצה, שבו רוצים שכולם יהיו חדים.
בטלפון, שבו החיישן קטן, עומק השדה בדרך כלל עמוק. לכן ״מצב דיוקן״ מחקה עומק שדה רדוד בעזרת חישוב.

