עדשה רחבה
עדשה רחבה היא עדשה עם אורך מוקד קצר, ולכן זווית הראייה שלה גדולה. היא מצוינת לנופים, לחדרים קטנים, לבניינים ולצילומי קבוצה כשאין מקום לזוז אחורה. גם המצלמה הראשית ברוב הטלפונים היא די רחבה.
לעדשה רחבה יש ״תופעת לוואי״: מה שקרוב מאוד אליה נראה גדול מאוד, ומה שרחוק נראה קטן ורחוק עוד יותר. אם מצלמים פנים מקרוב מאוד עם עדשה רחבה, האף נראה גדול מהרגיל. אפשר לנצל את זה בכוונה כדי ליצור תמונות מצחיקות או דרמטיות, אבל בדיוקן רגיל עדיף לא להתקרב יותר מדי עם עדשה רחבה.
עדשה נורמלית ועדשת טלה
עדשה נורמלית מראה את העולם בערך כמו שהעין שלנו רואה אותו, בלי להרחיב ובלי להגדיל במיוחד. היא מתאימה לצילום יומיומי, לרחוב ולאנשים.
עדשת טלה היא עדשה עם אורך מוקד ארוך. היא מקרבת דברים רחוקים: שחקן בצד השני של המגרש, ציפור על עץ גבוה או ירח מלא. לעדשת טלה יש עוד תכונה: היא ״דוחסת״ את המרחק, כך שהרקע נראה קרוב יותר לנושא ממה שהוא באמת. בגלל זה היא אהובה גם לדיוקנאות. עדשות טלה גדולות וכבדות, ובזמני תריס ארוכים כל רעד קטן מורגש, אז כדאי להשתמש במהירות תריס גבוהה או בחצובה.
עדשת מאקרו ועין דג
עדשת מאקרו נבנתה כדי למקד ממרחק קרוב מאוד. בעזרתה אפשר לצלם נמלה, טיפת טל או את הקשקשים על כנף של פרפר, כך שהם ממלאים את כל התמונה. במאקרו עומק השדה רדוד מאוד, ולפעמים רק חלק קטן מהנושא יוצא חד — לכן צריך סבלנות ויד יציבה.
עדשת עין דג היא עדשה רחבה במיוחד, שרואה זווית עצומה — יש כאלה שרואות בערך חצי עיגול שלם. היא מעקמת את הקווים הישרים לקשתות, והתמונה נראית כאילו מסתכלים דרך כדור זכוכית. משתמשים בה לצילומי סקייטבורד, לתמונות משעשעות ולצילום שמיים שלמים בתמונה אחת.
פריים מול זום
עדשת פריים היא עדשה עם אורך מוקד אחד קבוע, למשל 35 או 50 מ״מ. אין בה זום — כדי להתקרב או להתרחק צריך ללכת. היתרונות שלה: היא בדרך כלל קטנה וקלה יחסית, ולעיתים קרובות הצמצם שלה נפתח רחב יותר, ולכן היא טובה בתאורה חלשה ובטשטוש רקע.
עדשת זום מאפשרת לשנות את אורך המוקד בסיבוב טבעת. היא נוחה מאוד בטיולים ובאירועים, כי עדשה אחת מחליפה כמה עדשות. מצד שני, היא לרוב כבדה יותר, והצמצם שלה לא תמיד נפתח רחב כמו בעדשת פריים. הרבה צלמים אומרים שעדשת פריים ״מלמדת לזוז״: כשאין זום, מתחילים לחפש זוויות חדשות ברגליים.
איזו עדשה לבחור?
שאלו את עצמכם: מה אני רוצה לצלם? לנוף רחב ולחדרים — עדשה רחבה. לאנשים ולרחוב — נורמלית. לספורט ולטבע רחוק — טלה. לחרקים ולפרחים מקרוב — מאקרו. לתמונות מוזרות ומשעשעות — עין דג.
בטלפון אפשר לנסות כמעט את כולן: לעבור בין המצלמה הרחבה, הרגילה וזו המקרבת, אם יש. כדאי לצלם את אותה סצנה בכמה עדשות ולראות איך התמונה מרגישה אחרת — זה התרגיל הכי טוב כדי להבין עדשות.