איך זכוכית משנה את דרכו של האור
כשאור עובר מאוויר לזכוכית או למים, הוא משנה מעט את הכיוון שלו. לזה קוראים שבירת אור. אפשר לראות את זה כשמכניסים כפית לכוס מים: היא נראית ״שבורה״ בקו המים. עדשה היא חתיכת זכוכית בצורה מיוחדת שמנצלת את שבירת האור כדי לכוון את הקרניים.
עדשה מרכזת היא עבה באמצע ודקה בשוליים. קרני אור מקבילות שעוברות דרכה מתכנסות לנקודה אחת שנקראת מוקד. זו בדיוק הסיבה שזכוכית מגדלת יכולה לרכז אור שמש לנקודה חמה מאוד — ולכן אסור לעולם להסתכל אל השמש דרך עדשה, ואסור לשחק בריכוז אור שמש בלי מבוגר.
מה יש בתוך עדשת מצלמה
עדשת מצלמה היא לא חתיכת זכוכית אחת, אלא צינור שבתוכו כמה עדשות — לפעמים יותר מעשר — שמסודרות בסדר מדויק. עדשה אחת לבד יוצרת תמונה עם פגמים: שוליים מטושטשים, קווים מעוקמים או ״הילות״ צבעוניות סביב עצמים. כשמשלבים כמה עדשות מסוגים שונים, הן מתקנות זו את הפגמים של זו.
בתוך העדשה יש גם את הצמצם, ומנגנון שמזיז חלק מהעדשות קדימה ואחורה כדי למקד — לקבוע מה יהיה חד. על העדשות יש ציפוי דק שמקטין השתקפויות, ולכן לפעמים הן נראות בגוון סגול או ירוק.
אורך מוקד
לכל עדשה יש אורך מוקד, שנמדד במילימטרים — למשל 24, 50 או 200 מ״מ. בצורה פשוטה, אורך המוקד הוא המרחק בין מרכז העדשה לבין החיישן כשהעדשה ממוקדת על משהו רחוק מאוד. אורך מוקד קצר פירושו עדשה ״רחבה״, ואורך מוקד ארוך פירושו עדשה ״צרה״ שמגדילה.
עדשה עם אורך מוקד ארוך מגדילה דברים רחוקים, בדומה למשקפת. עדשה עם אורך מוקד קצר מכניסה לתמונה הרבה מאוד מהסביבה. במצלמה עם חיישן בגודל של סרט צילום קלאסי, עדשה של בערך 50 מ״מ נחשבת ״נורמלית״, כי היא מראה את העולם בערך כמו שהעין רואה כשמתרכזים במשהו.
זווית ראייה
זווית הראייה היא כמה רחב החלק של העולם שנכנס לתמונה. היא תלויה באורך המוקד ובגודל החיישן. עדשה רחבה רואה זווית גדולה — אפשר לצלם חדר שלם או נוף רחב מאוד. עדשה ארוכה רואה זווית צרה — רק חלק קטן מהעולם, אבל מוגדל.
נסו את זה בעצמכם: עשו מסגרת עם האצבעות והחזיקו אותה קרוב לעין — רואים הרבה. הרחיקו את המסגרת — רואים פחות, וכל מה שבתוכה ממלא את המסגרת. זה דומה למה שקורה כשמחליפים עדשה רחבה בעדשה ארוכה.
זום אופטי וזום דיגיטלי
עדשת זום היא עדשה שאפשר לשנות בה את אורך המוקד, למשל מ־24 עד 70 מ״מ. בתוכה העדשות זזות זו ביחס לזו. זה נקרא זום אופטי, והוא מגדיל בלי לאבד חדות.
בטלפון יש גם זום דיגיטלי: הוא פשוט חותך חלק מהתמונה ומגדיל אותו. זה כמו להגדיל תמונה במחשב — רואים יותר גדול, אבל פחות פרטים, והתמונה עלולה להיראות מרוחה. לכן עדיף, כשאפשר, להתקרב ברגליים או להשתמש במצלמת הטלה של הטלפון אם יש לו כזו.