מאיפה באו החתולים
חתול הבית התפתח מחתול הבר האפריקני, שחי באזורים שלנו — במזרח התיכון ובצפון אפריקה. כנראה שכאשר בני האדם התחילו לגדל תבואה ולאחסן אותה, עכברים הגיעו לאסמים, והחתולים הגיעו בעקבותיהם. בני האדם שמחו בעזרה, והחתולים קיבלו מזון בשפע. בקפריסין נמצא קבר של אדם עם חתול בן כתשעה אלפים וחמש מאות שנה.
במצרים העתיקה החתולים היו אהובים מאוד, ויש ציורים ופסלים רבים שלהם. אבל בניגוד לכלב, החתול כמעט לא השתנה בביות: הוא נשאר צייד מצוין, יודע להסתדר לבד, ושומר על הרבה מההרגלים של אבותיו הפראיים.
שפת הגוף של חתולים
זנב זקוף עם קצה מעט מעוקל הוא בדרך כלל ברכת שלום ידידותית. זנב מנופח ״כמו מברשת״ וגב מקושת אומרים פחד. זנב שמצליף מצד לצד מעיד על עצבנות — זה הזמן להפסיק ללטף. אוזניים שטוחות לצדדים ואישונים גדולים מראים שהחתול מפחד או נסער.
מצמוץ איטי הוא סימן של אמון — אפשר לנסות למצמץ לאט בחזרה. כשחתול משפשף את הראש בנו, הוא מסמן אותנו בריח שלו, כאילו אומר ״אתה שלי״. גרגור בדרך כלל אומר נחת, אבל חתולים מגרגרים לפעמים גם כשהם חולים או לחוצים. וכשחתול מתהפך על הגב, זה סימן לאמון — אבל לא תמיד הזמנה ללטף את הבטן, וידיים שנכנסות לשם עלולות לחטוף שריטה.
מה חתול צריך
חתול צריך מזון לחתולים — חתולים הם טורפים, וגופם זקוק לבשר. חלב פרה אינו מתאים לרוב החתולים הבוגרים ועלול לגרום לשלשול. מים טריים צריכים להיות זמינים תמיד, וחתולים רבים מעדיפים קערה רחוקה מהאוכל או מים זורמים.
ארגז חול נקי הוא חובה: מנקים אותו כל יום ומציבים אותו במקום שקט. חתולים צריכים גם משטח גירוד, כדי לשמור על הציפורניים ולסמן, ומקומות גבוהים — מדף או מגדל — שמהם אפשר לצפות בעולם. משחק עם חכה או כדור מחקה ציד ושומר על החתול פעיל ובריא. חתול שמגדלים בבית ולא יוצא לרחוב מוגן ממכוניות, ממחלות ומקטטות, וגם לא צד ציפורים ולטאות.
בריאות וחתולי רחוב
גם חתול צריך וטרינר: חיסונים, טיפול נגד תולעים ופרעושים, ובדיקה קבועה. וטרינרים ממליצים על עיקור או סירוס, שמונע המלטות של גורים שאין להם בית. כדאי לבדוק עם הווטרינר אילו חיסונים מתאימים לחתול שלכם.
בערים בישראל חיים חתולי רחוב רבים. אפשר לעזור להם בעדינות: מבוגרים יכולים להניח מים ומזון לחתולים במקום מסודר ונקי, ורשויות מקומיות ועמותות מעקרות חתולי רחוב כדי למנוע ריבוי. ילדים לא מרימים חתול רחוב ולא נוגעים בחתול פצוע — מספרים למבוגר. ואם חתול שרט או נשך, שוטפים במים ובסבון ופונים לרופא.