כמו במשפחה של אנשים, גם במשפחת מילים יש ״דמיון משפחתי״: אותן אותיות שורש באותו סדר, ומשמעות קרובה. ההבדל בין בני המשפחה הוא בתבנית. ״רקדן״ הוא אדם שרוקד, ״ריקוד״ הוא הפעולה עצמה, ו״רוקדים״ הוא פועל בהווה — וכולם מהשורש ר־ק־ד.
למה זה שימושי? כשפוגשים מילה חדשה, אפשר לחפש את המשפחה שלה ולנחש את המשמעות. מי שמכיר את ״לגדל״ יבין ש״גידול״ ו״מגדל״ קשורים לצמיחה ולגובה. משפחת המילים עוזרת גם בכתיב: מי שיודע ש״כותב״ נכתב עם ת׳ יודע שגם ״מכתב״ ו״התכתבות״ נכתבים עם ת׳, ומי שיודע ש״טעים״ נכתב עם ט׳ יכתוב נכון גם ״טעם״.
צריך להיזהר: לא כל מילה שיש בה אותיות דומות שייכת לאותה משפחה. ״קול״ ו״הקליט״ נראות קרובות, אבל ״הקליט״ בא מהשורש ק־ל־ט, משפחה אחרת. לכן בודקים שתי דרישות: אותן אותיות שורש, וגם משמעות משותפת.