ציידים ולקטים
במשך עשרות אלפי שנים לא היו לבני האדם שדות, חנויות או ערים. הם חיו בקבוצות קטנות, צדו בעלי חיים, דגו ולקטו פירות, זרעים, שורשים ופטריות. כשהמזון באזור אחד נגמר או כשהעונה התחלפה, הם עברו למקום אחר. לכן הם לא יכלו לאגור הרבה רכוש — כל מה שהיה להם היה צריך להיות קל לנשיאה.
את התקופה הזאת קוראים תקופת האבן, משום שרוב כלי העבודה ששרדו ממנה עשויים אבן. אבן צור הייתה חשובה במיוחד: כשמסתתים אותה נכון מתקבל להב חד שאפשר לחתוך בו בשר, לגרד עורות ולחדד חניתות מעץ.
האש, האמנות והמערות
אחד הצעדים החשובים ביותר של האדם הקדמון היה השליטה באש. האש חיממה בלילות קרים, הרחיקה חיות טורפות, האירה את החושך ואפשרה לבשל. מזון מבושל קל יותר ללעוס ולעכל, ומדענים רבים סבורים שזה השפיע על התפתחות האדם.
בארץ ישראל יש אתרים חשובים מתקופת האבן. מערות נחל מערות בכרמל, שהוכרזו כאתר מורשת עולמית, מלמדות על בני אדם שחיו באזור במשך תקופה ארוכה מאוד. באירופה התגלו מערות שעל קירותיהן ציורים של סוסים, ביזונים וצבאים — עדות לכך שכבר אז אנשים יצרו אמנות וסיפרו סיפורים.
המהפכה החקלאית
לפני כ־10,000 עד 12,000 שנה, באזור שנקרא ״הסהר הפורה״ — קשת של אדמות פוריות במזרח התיכון שכוללת גם את ארץ ישראל — אנשים גילו שאם זורעים זרעים של חיטה ושעורה, הם יכולים לחזור לאותו מקום ולקצור. בהדרגה הם גם בייתו בעלי חיים כמו עזים, כבשים ובקר, שסיפקו חלב, בשר, צמר ועור.
למה קוראים לזה מהפכה, אם זה קרה לאט במשך מאות ואלפי שנים? כי זה שינה הכול. מי שמגדל שדה צריך להישאר לידו, ולכן אנשים התחילו לגור בכפרי קבע ולבנות בתים. יריחו, למשל, היא אחד היישובים העתיקים ביותר שהתגלו בעולם.
מה השתנה בעקבות החקלאות
כשהיו עודפי מזון, לא כולם היו צריכים לעסוק בהשגת אוכל. חלק מהאנשים יכלו להתמחות במלאכות אחרות: ליצור כלי חרס, לבנות, לארוג או לסחור. היישובים גדלו, ולאט לאט נוצרו ערים, שלטון, חוקים ובהמשך גם הכתב, שעזר לנהל את כל זה.
אבל לחקלאות היו גם חסרונות. החקלאים עבדו קשה מאוד, היו תלויים בגשם ובמזג האוויר, ובשנת בצורת עלול היה לפרוץ רעב. כשאנשים ובעלי חיים חיו צפופים זה ליד זה, גם מחלות התפשטו ביתר קלות. כך שהמהפכה החקלאית הביאה התקדמות עצומה, אבל גם אתגרים חדשים.
איך אנחנו יודעים את כל זה?
מתקופת האבן לא נשארו מסמכים כתובים, כי הכתב עוד לא הומצא. את מה שאנחנו יודעים מגלים הארכאולוגים מתוך שרידים: כלי אבן, עצמות של בעלי חיים שניצודו, שרידי מדורות, זרעים חרוכים ושלדים של בני אדם. לפי שרידי הזרעים אפשר לזהות מתי אנשים התחילו לגדל צמחים, כי זרעים של צמחים מתורבתים נראים שונה מזרעים של צמחי בר. כך, מחלקים קטנים מאוד, מרכיבים החוקרים תמונה של חיים שהתנהלו לפני אלפי ועשרות אלפי שנים.