הרפובליקה הרומית — שלטון בלי מלך
לפי המסורת הרומית, בשנת 509 לפני הספירה גירשו הרומאים את מלכם האחרון והחליטו שלעולם לא יהיה להם מלך. במקומו בחרו בכל שנה שני ״קונסולים״, כך שאף אחד לא יחזיק לבד בכל הכוח, ולתקופה של שנה בלבד. לצידם פעל ״הסנאט״ — מועצה של אנשים מנוסים, בעיקר ממשפחות האצולה, שייעצה, ניהלה את הכספים ואת מדיניות החוץ.
גם לאזרחים הפשוטים, ״הפלבאים״, הייתה השפעה. הם השתתפו באספות העם ובחרו נציגים שנקראו ״טריבונים״, שיכלו להטיל וטו על החלטות שפגעו בעם. המילה ״רפובליקה״ באה מן הלטינית: ״רס פובליקה״, ״עניין ציבורי״. רעיונות כמו הפרדת סמכויות, תקופת כהונה מוגבלת ווטו השפיעו על חוקות רבות של מדינות בעת החדשה.
מרפובליקה קטנה למעצמה
במשך מאות שנים כבשה רומא את איטליה, הביסה את קרתגו במלחמות הפוניות והשתלטה על יוון, ספרד וחלקים מהמזרח. הכיבושים הביאו עושר עצום, אבל גם בעיות: גנרלים עשירים גייסו צבאות שהיו נאמנים להם אישית יותר מאשר לרפובליקה, והפער בין העשירים לעניים גדל. במאה ה־1 לפני הספירה פרצו כמה מלחמות אזרחים.
גם ארץ ישראל נכנסה לתמונה. בשנת 63 לפני הספירה ניצל המצביא הרומי פומפיוס מריבה בין שני אחים מבית חשמונאי, הורקנוס ואריסטובולוס, נכנס לירושלים והפך את יהודה לממלכה כפופה לרומא. מאז ועד חורבן הבית השני נקבעה ההיסטוריה של יהודה, במידה רבה, על פי מה שקרה ברומא.
עלייתו של קיסר
גאיוס יוליוס קיסר נולד בשנת 100 לפני הספירה למשפחת אצולה ותיקה אך לא עשירה במיוחד. הוא היה נואם מוכשר ופוליטיקאי שאפתן, ובשנת 59 לפני הספירה נבחר לקונסול. לאחר מכן קיבל פיקוד על הצבא בגאליה — צרפת של היום — ובמשך כשמונה שנים כבש את כולה. את קורות המלחמה תיאר בספר שכתב בעצמו, ״על מלחמת גאליה״.
הסנאט חשש מכוחו של קיסר ודרש ממנו לפרק את צבאו. בשנת 49 לפני הספירה חצה קיסר עם צבאו את נהר הרוביקון, הגבול בין הפרובינציה שלו לאיטליה — מעשה שהיה אסור בחוק ופירושו מלחמה. לפי המסורת אמר ״הקובייה הוטלה״. עד היום ״לחצות את הרוביקון״ פירושו לקבל החלטה שאין ממנה דרך חזרה.
הדיקטטור ואידס מרץ
קיסר ניצח את פומפיוס ואת תומכי הסנאט במלחמת אזרחים, בעזרת ניצחונות ביוון, במצרים ובאפריקה. במצרים תמך בקלאופטרה במאבק על השלטון. יוליוס קיסר התיר ליהודים לבנות מחדש את חומות ירושלים והעניק להם הקלות במסים ובשמירת דתם. כשנרצח, מספר ההיסטוריון סווטוניוס, יהודים רבים קוננו עליו ברומא במשך לילות.
קיסר ערך רפורמות חשובות, ובהן לוח שנה חדש של 365 ימים עם שנה מעוברת כל ארבע שנים — ״הלוח היוליאני״, שממנו התפתח הלוח הגרגוריאני שלנו. החודש יולי נקרא על שמו. אבל כשמונה ל״דיקטטור לכל ימי חייו״, חששו רבים שהוא מתכוון להפוך למלך. ב־15 במרץ 44 לפני הספירה, ״אידס מרץ״, נרצח בידי קבוצת סנאטורים, ובהם ברוטוס וקסיוס.
מרפובליקה לאימפריה ואיך אנחנו יודעים
הרוצחים קיוו להציל את הרפובליקה, אבל הרצח הוביל לעוד מלחמות. אוקטביאנוס, בנו המאומץ של קיסר, ניצח את יריביו, ובהם מרקוס אנטוניוס וקלאופטרה, ובשנת 27 לפני הספירה קיבל את התואר ״אוגוסטוס״. רשמית הרפובליקה המשיכה להתקיים, אבל למעשה הוא שלט לבד — הקיסר הראשון. בימיו מלך הורדוס ביהודה כמלך כפוף לרומא.
אנחנו יודעים על קיסר מכתביו שלו, ממכתבים ונאומים של בן דורו המדינאי קיקרו, ומהיסטוריונים מאוחרים יותר כמו סווטוניוס ופלוטארכוס. בנוסף נמצאו מטבעות שהוטבעו בימיו, כתובות ושרידי בניינים ברומא. כמו תמיד, צריך לזכור שכל כותב ראה את הדברים מנקודת מבטו — קיסר תיאר את עצמו כגיבור, ויריביו ראו בו רודן.