תקופת בית המקדש הראשון

היסטוריה · לכיתות ה׳–ח׳

תקופת בית המקדש הראשון התחילה לפני כ־3,000 שנה, כשבית המקדש נבנה בירושלים בימי שלמה המלך. בתקופה זו התפלגה הממלכה לשתיים — ממלכת ישראל בצפון וממלכת יהודה בדרום — והיא הסתיימה בחורבן הבית בידי בבל.

ירושלים הופכת לבירה

לפי התנ״ך, דוד המלך כבש את ירושלים והפך אותה לבירת הממלכה, ובנו שלמה בנה בה את בית המקדש. מאז הפכה ירושלים למרכז הדתי והמדיני של העם, ולמקום שאליו עלו לרגל בחגים.

כשלומדים את התקופה הזאת בשיעור היסטוריה, משלבים בין סיפורי התנ״ך לבין ממצאים ארכאולוגיים וכתובות של עמים שכנים. לפעמים המקורות משלימים זה את זה, ולפעמים חוקרים מתווכחים על פרטים — למשל כמה גדולה הייתה הממלכה בימי דוד ושלמה. זה חלק טבעי מהמחקר ההיסטורי.

הממלכה מתפלגת

אחרי מותו של שלמה התפלגה הממלכה. עשרת השבטים בצפון הקימו את ממלכת ישראל, שבירתה בהמשך הייתה העיר שומרון. בדרום נוסדה ממלכת יהודה, שבירתה ירושלים ובה עמד בית המקדש. על יהודה מלכו מלכים משושלת דוד.

שתי הממלכות היו קטנות יחסית, ושכנו בין מעצמות גדולות: מצרים בדרום, ואשור ואחר כך בבל בצפון־מזרח. לפעמים נלחמו הממלכות זו בזו, ולפעמים שיתפו פעולה. בתקופה זו פעלו גם הנביאים, כמו ישעיהו וירמיהו, שקראו לצדק, ליושר ולעזרה לחלשים.

החיים בממלכות ישראל ויהודה

רוב התושבים בממלכות ישראל ויהודה היו חקלאים. הם גידלו חיטה ושעורה, גפנים לייצור יין ועצי זית להפקת שמן, וגידלו צאן ובקר. ביישובים רבים נמצאו גתות, שבהן דרכו ענבים, ובתי בד להפקת שמן זית. הבתים האופייניים היו בנויים אבן, ולעיתים קרובות נבנו סביב חצר שבה עבדה המשפחה. לפי הערכת חוקרים רבים, ירושלים גדלה מאוד אחרי חורבן ממלכת ישראל, כשפליטים מהצפון הגיעו אליה. חגי העלייה לרגל — פסח, שבועות וסוכות — היו קשורים למחזור החקלאי ולבית המקדש.

אשור וגלות עשרת השבטים

לפני כ־2,700 שנה עלתה מעצמה חזקה מאוד — אשור, שמרכזה בצפון עיראק של היום. צבאות אשור כבשו את ממלכת ישראל, החריבו את שומרון והגלו חלק גדול מתושביה לארצות רחוקות. השבטים שהוגלו נעלמו מההיסטוריה המתועדת, ומכאן הביטוי ״עשרת השבטים האבודים״.

אחר כך פנה צבא אשור גם נגד ממלכת יהודה. המלך חזקיהו התכונן למצור על ירושלים, ובין השאר דאג למים לעיר. כך נחצבה נקבת חזקיהו — מנהרה ארוכה בסלע, שהובילה את מי מעיין הגיחון אל תוך העיר. בנקבה נמצאה כתובת עתיקה בעברית, ״כתובת השילוח״, שמתארת את הרגע שבו שתי קבוצות החוצבים, שחפרו משני הקצוות, נפגשו. אפשר ללכת בנקבה גם היום, במים עד הברכיים.

מה נשאר מהתקופה

מתקופת בית ראשון לא נשאר מבנה המקדש עצמו, אבל נמצאו ממצאים רבים אחרים: חותמות קטנות ועליהן שמות בכתב עברי עתיק, כלי חרס, שרידי חומות וכתובות. כל ממצא כזה עוזר לחוקרים להבין איך חיו אנשים לפני כ־2,700 עד 3,000 שנה.

תקופה זו הסתיימה כשממלכת בבל, שהחליפה את אשור כמעצמה הגדולה, כבשה את ירושלים והחריבה את בית המקדש הראשון. על החורבן והגלות שבאה אחריו אפשר לקרוא בשיעור הבא.

✅ חידון: תקופת בית המקדש הראשון

1. מי בנה את בית המקדש הראשון לפי התנ״ך?

2. לאילו שתי ממלכות התפלגה הממלכה אחרי מות שלמה?

3. מה הייתה בירת ממלכת יהודה?

4. איזו מעצמה כבשה את ממלכת ישראל?

5. מאיפה בא הביטוי ״עשרת השבטים האבודים״?

6. לשם מה נחצבה נקבת חזקיהו?

7. מה מתארת כתובת השילוח?

8. מי פעלו בתקופה זו וקראו לצדק ולעזרה לחלשים?

🖨️ דף עבודה להדפסה

8 שאלות, שאלות לחשיבה ודף תשובות עם הסברים.

📘 מושגים מהשיעור

💬 שאלות לשיחה

  1. למה לדעתכם ממלכות קטנות שנמצאות בין מעצמות גדולות מתקשות לשמור על עצמאותן?
  2. מה מרגש אתכם יותר: לקרוא על אירוע עתיק או לעמוד במקום שבו הוא קרה, כמו נקבת חזקיהו?
  3. איך אפשר לשלב בין סיפורי התנ״ך לבין ממצאים ארכאולוגיים כשלומדים היסטוריה?

📖 קטע קריאה בנושא: 🗣️ הילד הראשון שדיבר רק עברית

אליעזר בן־יהודה נולד בשנת 1858 בליטא. כמו ילדים יהודים רבים באותה תקופה, למד עברית — אבל בבית ובחוץ דיברו ביידיש וברוסית. עברית הייתה אז שפה של תפילה ושל ספרים, לא שפה של חיי היום־יום.

בן־יהודה האמין שעם שחוזר לארצו צריך גם לחזור לשפתו. בשנת 1881 עלה לארץ ישראל עם אשתו דבורה, והם החליטו החלטה : בביתם ידברו רק עברית.

בשנת 1882 נולד בנם, בן־ציון, שנודע אחר כך בשם איתמר בן־אב״י. הוא נחשב לילד הראשון בעת החדשה שגדל כשהעברית היא . אבל זה לא היה קל: לא היו מילים לדברים פשוטים כמו בובה, גלידה או עיתון. בן־יהודה המציא מילים רבות בעצמו, וחלק מהמילים שהציע בפינו עד היום.

לא כולם אהבו את הרעיון. יהודים רבים בירושלים חשבו שאין לדבר על עניינים של יום־יום, והיו את בן־יהודה ואת משפחתו. אבל עם הזמן התחילו ללמד בעברית בבתי הספר של המושבות, ודור שלם של ילדים גדל כשהעברית היא שפתו.

בן־יהודה גם הוציא עיתונים בעברית והתחיל לכתוב מילון גדול של השפה העברית. עד מותו בשנת 1922 הספיק לפרסם כמה , ואת המילון השלימו אחרים אחריו. היום מיליוני אנשים מדברים עברית בכל רגע של החיים.

📖 מילון הקטע
  • ספרי קודש — ספרי תורה ותפילה
  • נועזת — אמיצה
  • שפת אמו — השפה הראשונה שלמד
  • שגורות — נאמרות הרבה, רגילות
  • שפת הקודש — עברית של תורה ותפילה
  • החרימו — הפסיקו לדבר איתם ולעזור להם
  • כרכים — ספרים בתוך סדרה

שאלות

1. באיזו שפה דיברו בבית שבו גדל בן־יהודה?
2. איזו החלטה קיבלו בן־יהודה ודבורה?
3. למה איתמר בן־אב״י מפורסם?
4. מה היה קשה בגידול ילד בעברית באותם ימים?
5. מה קרה למילון של בן־יהודה?
6. למה לדעתכם בן־יהודה חשב שחשוב שהעם ידבר עברית?

עוד שיעורים בהיסטוריה

לכל 86 השיעורים בהיסטוריה ←

חוברת ומבחן לדוגמה לכיתה

שאלות נפוצות

מתי נבנה בית המקדש הראשון?

לפני כ־3,000 שנה, בימי שלמה המלך. התאריך המדויק אינו ידוע בוודאות.

אפשר לבקר בנקבת חזקיהו?

כן. הנקבה נמצאת בעיר דוד שבירושלים, ואפשר ללכת בה במים או בתעלה יבשה סמוכה.

מה קרה לעשרת השבטים?

הם הוגלו בידי אשור לפני כ־2,700 שנה, ועקבותיהם אבדו. יש קהילות ברחבי העולם שמסורתן קושרת אותן לשבטים אלה.

שווה להסתכל גם על היסטוריה לילדים, ולומדים.

האם זה עזר?
גננות, מורות והורים: איזה דף חסר לכם?כל שבוע אנחנו מכינים את מה שהכי מבקשים. בחינם.
לבקשת דף ←או בוואטסאפ