בזמן השואה, מי שעזר ליהודים סיכן את עצמו ולעיתים גם את משפחתו. ובכל זאת היו אנשים — איכרים, כמרים, דיפלומטים, אחיות, שכנים פשוטים — שהסתירו יהודים בבתיהם, במרתפים ובעליות גג, השיגו להם מסמכים מזויפים או עזרו להם לברוח. רובם לא עשו זאת בשביל כסף או פרס, אלא כי הרגישו שזה הדבר הנכון.
יד ושם בודק כל מקרה בקפידה, לפי עדויות ומסמכים, ורק אז מעניק את התואר. מי שמקבל אותו מקבל מדליה ותעודה, ושמו נחקק בגן חסידי אומות העולם ביד ושם. על המדליה כתוב משפט מהמסורת היהודית: ״כל המקיים נפש אחת — כאילו קיים עולם מלא״. עד היום הוכרו עשרות אלפי חסידי אומות העולם מארצות רבות.
טעות נפוצה היא לחשוב שכולם היו גיבורים מפורסמים. רובם אנשים רגילים לגמרי, שהחליטו לא לעמוד מנגד. הסיפורים שלהם מלמדים דבר חשוב: גם כשרבים שותקים או משתפים פעולה עם רוע, לאדם אחד יש בחירה, ובחירה אחת יכולה להציל חיים.