בילדותו של הרמב״ם עלה בספרד המוסלמית שלטון קנאי, שרדף את מי שלא היו מוסלמים, ומשפחתו נאלצה לנדוד. לבסוף התיישב במצרים. שם היה רופא מפורסם, גם בחצר השליטים, עמד בראש הקהילה היהודית, ענה על שאלות של יהודים מארצות רבות — וכתב ספרים שמשפיעים עד היום.
״משנה תורה״ מסדר את כל ההלכה היהודית בצורה ברורה ומסודרת, בעברית פשוטה. הוא מחולק ל־14 ספרים, ולכן נקרא גם ״היד החזקה״ — כי ״יד״ באותיות היא 14. ״מורה נבוכים״, שנכתב בערבית, מנסה לחבר בין אמונה לבין שכל ומדע. הרמב״ם גם ניסח את ״שלושה עשר עיקרים״ של האמונה, שעליהם מבוססים ״אני מאמין״ והפיוט ״יגדל״.
ספריו עוררו בזמנו גם ויכוחים סוערים, אבל עם הזמן התקבלו כמעט בכל העולם היהודי, וגם הוגים מדתות אחרות קראו אותם. על הרמב״ם נאמר ״ממשה עד משה לא קם כמשה״. טעות נפוצה היא לבלבל בין הרמב״ם לרמב״ן — רבי משה בן נחמן — חכם אחר שחי בספרד אחריו ועלה לארץ ישראל.