שושלות לאורך הנהר הצהוב
התרבות הסינית התפתחה לאורך שני נהרות גדולים — הנהר הצהוב בצפון והיאנגצה בדרום. החקלאים גידלו דוחן ואורז, ובדומה למסופוטמיה ולמצרים, ניהול המים וההגנה מפני שיטפונות דרשו ארגון ושלטון. את ההיסטוריה של סין נוהגים לחלק לפי ״שושלות״ — משפחות שליטים שמלכו דור אחרי דור.
השושלת הראשונה שיש לה עדויות כתובות היא שושלת שאנג, שהחלה לשלוט לפני כ־3,600 שנה. מימיה נמצאו ״עצמות אורקל״ — עצמות ושריוני צבים שכהנים חרתו עליהם שאלות לאבות הקדמונים ולאלים. אלה הכתובות הסיניות הקדומות ביותר שאנחנו מכירים, ומהסימנים שעליהן התפתח הכתב הסיני שבו כותבים עד היום.
קונפוציוס ותקופת הפילוג
במשך מאות שנים התפרקה סין לממלכות רבות שנלחמו זו בזו — בתקופות שנקראות ״תקופת האביב והסתיו״ ואחריה ״תקופת המדינות הלוחמות״. בתקופה של מבוכה כזאת חיפשו הוגים דרכים לתקן את החברה. המפורסם שבהם היה קונפוציוס, שחי בערך בין 551 ל־479 לפני הספירה. הוא לימד שחברה טובה בנויה על כבוד להורים ולזקנים, על נימוס, על לימוד ועל שליטים שמשמשים דוגמה מוסרית.
תלמידיו אספו את דבריו בספר שנקרא ״המאמרות״. בהמשך הפכו רעיונותיו לבסיס של החינוך ושל הממשל בסין במשך כאלפיים שנה: פקידי הקיסר נבחרו, בתקופות מאוחרות, לפי מבחנים קשים בספרים הקונפוציאניים. גם היום לרעיונות של קונפוציוס יש השפעה גדולה על התרבות בסין ובמדינות שכנות כמו קוריאה ויפן.
הקיסר הראשון
בשנת 221 לפני הספירה ניצח מלך מדינת צ׳ין את כל יריביו, איחד את סין וקרא לעצמו ״צ׳ין שי חואנג״ — הקיסר הראשון של צ׳ין. השם ״סין״ באירופה ובעברית בא כנראה משם הממלכה שלו. הוא קבע כתב אחיד, מטבע אחיד ויחידות מידה אחידות, וסלל דרכים ותעלות. אחידות כזאת עזרה להחזיק יחד מדינה עצומה במשך אלפי שנים.
הקיסר היה גם שליט קשוח מאוד. הוא דרש עבודת כפייה מהמוני אנשים ונקט ענישה קשה כלפי מי שמתח עליו ביקורת, ולפי המסורת אף הורה לשרוף ספרים רבים. הוא חשש מאוד מן המוות וחיפש שיקוי של חיי נצח. השושלת שלו נפלה זמן קצר אחרי מותו, ואחריה עלתה שושלת האן, שמלכה כ־400 שנה ונחשבת לתקופת זוהר בתולדות סין.
החומה הגדולה וצבא החרס
עוד לפני הקיסר הראשון בנו כמה ממלכות סיניות חומות מעפר דחוס בצפון, כדי להגן מפני עמים נוודים שפשטו מהערבות. הקיסר הראשון חיבר והאריך חלק מהן. במשך הדורות שופצו והוארכו החומות פעמים רבות. רוב החלקים המרשימים מאבן ולבנים שהתיירים רואים היום נבנו בתקופת שושלת מינג, לפני כ־400 עד 600 שנה.
בשנת 1974 חפרו איכרים באר ליד העיר שיאן ומצאו שברי פסלי חרס. התברר שזה חלק מאתר הקבר של הקיסר הראשון: אלפי פסלים של חיילים בגודל טבעי, עם סוסים ומרכבות, שכל אחד מהם בעל פנים שונות. החפירות נמשכות עד היום, ותל הקבר עצמו של הקיסר עדיין לא נחפר, כדי לא לפגוע בו.
המצאות ודרך המשי
מסין העתיקה הגיעו המצאות רבות. לפי המסורת, פקיד בשם צאי לון שכלל בשנת 105 לספירה את ייצור הנייר מקליפות עצים, סמרטוטים ורשתות דיג. הסינים גידלו תולעי משי ושמרו בסוד במשך מאות שנים איך מייצרים משי. בתקופות מאוחרות יותר המציאו גם את המצפן, את הדפוס בלוחות עץ ואת אבקת השריפה.
סחורות סיניות, ובראשן המשי, עברו מערבה בשיירות של גמלים לאורך רשת דרכים שנקראת ״דרך המשי״. היא חיברה את סין להודו, לפרס ולאימפריה הרומית, וברומא נחשב המשי למותרות יקרות. לאורך הדרך עברו לא רק סחורות אלא גם רעיונות, דתות, המצאות — ולצערם של רבים גם מחלות. בין הסוחרים לאורך הדרך היו גם סוחרים יהודים.