דמיינו שאתם ציפור שעפה גבוה מעל השכונה: מלמעלה רואים גגות, רחובות וגינות, אבל הכול קטן. מפה היא בדיוק תמונה כזו, רק מצוירת ומסודרת. היא לא מציירת כל עץ וכל פח אשפה, אלא בוחרת מה חשוב למי שמשתמש בה. כך אפשר להחזיק ביד שכונה שלמה, מדינה שלמה ואפילו את כל העולם.
כדי לקרוא מפה צריך שלושה כלים: המקרא, שמסביר מה אומר כל סימן; קנה המידה, שמראה פי כמה הקטינו את המציאות; ושושנת הרוחות, שמראה לאן הצפון. יש גם סוגים רבים של מפות: מפה פיזית מראה הרים, עמקים ונהרות, מפה מדינית מראה מדינות וערים, ויש מפות של נושא אחד, כמו מפת גשמים או מפת אוכלוסייה.
טעות נפוצה היא לחשוב שמפת עולם שטוחה מראה את הגדלים האמיתיים של כל הארצות. כדור הארץ עגול, וכשמשטחים אותו על דף משהו תמיד מתעוות. לכן גרינלנד, שקרובה לקוטב, נראית במפות רבות ענקית הרבה יותר ממה שהיא באמת. הגלובוס הוא הדרך המדויקת ביותר לראות את העולם כולו.