כשאומרים ״בישראל הקיץ חם ויבש״, מדברים על אקלים — על מה שקורה בדרך כלל, שנה אחרי שנה. בעולם יש כמה אזורי אקלים עיקריים: טרופי, חם ורטוב כל השנה; מדברי, עם מעט מאוד גשם; ממוזג, עם ארבע עונות ברורות; וקוטבי, קר מאוד רוב השנה. אקלים ים תיכוני, כמו ברוב צפון ישראל ומרכזה, הוא סוג מיוחד של אקלים ממוזג־חם.
הגורם החשוב ביותר הוא המרחק מקו המשווה: שם קרני השמש פוגעות כמעט ישר, ולכן חם, וככל שמתרחקים לקטבים הן פוגעות באלכסון ומחממות פחות. גם הגובה חשוב — למעלה קר יותר — והקרבה לים ממתנת את ההבדלים בין קיץ לחורף. האקלים משפיע כמעט על כל דבר: אילו צמחים גדלים, אילו בעלי חיים חיים, איך בונים בתים ומה מגדלים בשדות. אפשר לנחש את האקלים של מקום רק לפי הצמחייה שלו.
אקלים יציב יחסית, אבל הוא יכול להשתנות לאורך זמן. מדענים מוצאים שכדור הארץ מתחמם בעשורים האחרונים, וההתחממות קשורה בעיקר לפליטת גזים משריפת דלקים כמו פחם ונפט. טעות נפוצה היא לחשוב שיום קר אחד בחורף מוכיח שאין התחממות — יום אחד הוא מזג אוויר, ואקלים בודקים לאורך שנים רבות.