צפון ודרום הם הפכים, וגם מזרח ומערב הם הפכים. אם עומדים כשהפנים לצפון, הדרום נמצא מאחור, המזרח מימין והמערב משמאל. בין הכיוונים הראשיים יש ארבעה כיוונים משניים: צפון־מזרח, צפון־מערב, דרום־מזרח ודרום־מערב. כך אפשר לתאר כיוון בדיוק רב יותר, למשל ״הכפר נמצא צפון־מזרחית לעיר״.
השמש עוזרת למצוא כיוונים: היא זורחת בערך במזרח ושוקעת בערך במערב, ובישראל, בשעות הצהריים, היא נמצאת בצד הדרומי של השמיים. בלילה אפשר להיעזר בכוכב הצפון, שנראה כמעט לא זז. במפות, הכיוונים מסומנים בשושנת הרוחות, וברוב המפות הצפון למעלה. לכיוונים יש גם שמות עבריים עתיקים מהתנ״ך: ים למערב, קדם למזרח ונגב לדרום — לפי מה שנמצא בכל כיוון בארץ ישראל.
טעות נפוצה היא לחשוב ש״למעלה״ תמיד אומר צפון גם בשטח. במפה הצפון בדרך כלל למעלה, אבל בטיול אמיתי צריך לבדוק איפה הצפון בעזרת מצפן או השמש, ולסובב את המפה בהתאם. עוד טעות: לחשוב שהשמש זורחת בדיוק במזרח כל יום — זה נכון רק בערך, ומקום הזריחה זז מעט במשך השנה.