כשכוחות בכדור הארץ מושכים את הקרום לצדדים, הוא נסדק לאורך העתקים, והגוש שבאמצע שוקע — כמו אבן מרצפת ששוקעת בין שתיים אחרות. משני צדי הבקע נשארים מצוקים תלולים, ובתחתית מצטברים מים ומשקעים. בבקעים יש לעיתים קרובות רעידות אדמה, מעיינות חמים ולפעמים הרי געש.
בקעי מזרח אפריקה, ובהם אגמים ארוכים ועמוקים, הם הדוגמה המפורסמת לבקע שבו יבשת מתחילה להיפרד. בישראל, בקעת הירדן, אגן ים המלח והערבה הם חלק מהעתק ים המלח: ברובו הלוחות מחליקים זה לצד זה, ובמקומות מסוימים הקרום נמתח ושוקע ונוצרו בקעות עמוקות.