הסאורופודים היו בעלי החיים הגדולים ביותר שהלכו אי פעם על היבשה. בעצמות הצוואר והגב שלהם היו חללי אוויר, כמו אצל ציפורים, שהפכו אותן לקלות וחזקות. הם כמעט לא לעסו — תלשו עלים ובלעו אותם.
הם חיו מסוף הטריאס עד סוף הקרטיקון, בכל היבשות. נמצאו מהם עקבות של עדרים וגם קינים עם ביצים. החוקרים עדיין מתווכחים כמה גבוה הרימו את הצוואר, ואיך הלב הצליח לשאוב דם עד לראש.
הצאצאים הענקיים של הסאורופודים לא היו הראשונים בקבוצה: האבות הקדומים שלהם בטריאס, כמו הפלטאוזאורוס, היו קטנים יותר והלכו כנראה על שתיים. במשך מיליוני שנים הם גדלו שוב ושוב, עד הענקים של היורה והקרטיקון.