יסודות מסוימים, כמו אורניום ואשלגן, הופכים לאט לאט ליסודות אחרים. הקצב קבוע: אחרי זמן ידוע נשאר חצי מהכמות, אחרי עוד אותו זמן — רבע, וכן הלאה. מודדים כמה נשאר מהיסוד המקורי וכמה נוצר ממנו, ומחשבים כמה זמן עבר.
את מאובני הדינוזאורים עצמם בדרך כלל לא מתארכים ישירות. מתארכים שכבות של אפר געשי שמעל ומתחת למאובן, וכך יודעים בין אילו גילים הוא נמצא. פחמן 14, ששומעים עליו הרבה, מתאים רק לגילים של עד כ־50 אלף שנה, ולכן אינו עוזר לדינוזאורים.
השיטות האלה נבדקות שוב ושוב: מודדים את אותה שכבה בכמה שיטות שונות, ובכמה מעבדות בעולם. כשהתוצאות מתאימות זו לזו, החוקרים בטוחים יותר. כך קבעו שגיל ההכחדה הוא כ־66 מיליון שנה.