המאובן המפורסם הראשון של מוזאזאור נמצא במאה ה־18 במכרה ליד העיר מאסטריכט שבהולנד, ליד נהר המאס — ומכאן השם, ״לטאת המאס״. בהתחלה לא ידעו מה זה, והיו שחשבו שזה לווייתן או תנין. הגילוי עזר לשכנע מדענים שיצורים יכולים להיכחד.
למוזאזאורים היה גוף ארוך, ארבעה סנפירים, זנב עם סנפיר, ולסתות חזקות עם שיניים חדות. בגרון היו להם שיניים נוספות שעזרו לבלוע טרף, כמו לחלק מהנחשים. הם אכלו דגים, צבי ים, אמוניטים ואפילו מוזאזאורים אחרים. מאובנים שלהם נמצאו גם בנגב.
המוזאזאורים הופיעו מאוחר יחסית, רק בעשרות מיליוני השנים האחרונות של הקרטיקון, אבל התפשטו מהר לכל ימי העולם. הם נכחדו בהכחדה של סוף הקרטיקון, יחד עם הדינוזאורים הלא־עופיים והפלזיוזאורים.

