בסוף שנות השבעים התגלה במונטנה אתר שקיבל את הכינוי ״הר הביצים״, ובו קינים רבים של דינוזאור מקור ברווז. בקינים נמצאו גוזלים בגדלים שונים, עם שיניים שחוקות — כלומר הם כבר אכלו, אבל עוד נשארו בקן. זה רמז חזק שההורים הביאו להם מזון.
הדינוזאור קיבל את השם מאיאזאורה בשנת 1979. הקינים היו במרחק של כמה מטרים זה מזה, כמו במושבת קינון של ציפורים, והעדר חזר כנראה לאותו מקום שנה אחרי שנה. השם בלשון נקבה — ״זאורה״ ולא ״זאורוס״ — כדי לכבד את האמהות.
הגילוי של המאיאזאורה שינה את התמונה של הדינוזאורים: מ״זוחלים קרי לב״ שמטילים ביצים ועוזבים, להורים שאולי האכילו ושמרו. בעקבותיו התחילו לחפש קינים בכל העולם, ונמצאו עוד עדויות לטיפול בצאצאים.