ביצי דינוזאורים היו עגולות או מוארכות, ונמצאו בכל היבשות — לפעמים באלפים. אפילו הגדולות שבהן היו קטנות יחסית לגודל ההורים, כי ביצה גדולה מדי צריכה קליפה עבה מדי, והגוזל לא יכול לשבור אותה.
מצורת הקינים וממיקום השלדים לומדים על ההתנהגות: קרובי האוביראפטור ישבו על הקן כמו ציפורים, המאיאזאורה טיפלה בגוזלים, והסאורופודים כנראה קברו את הביצים באדמה. מחקרים על עוברים מרמזים שהדגירה הייתה ארוכה — אולי חודשים.
ביצי דינוזאורים נמצאות לפעמים בשורות או במעגלים, לפי הדרך שבה ההורה הטיל אותן. אצל קרובי האוביראפטור, למשל, הביצים מסודרות בזוגות במעגל, וההורה ישב באמצע — סידור שעזר לחמם את כולן.